מאת מאיה אילה שמש.
שייך לקטגוריית בריאות, משפחה, משפחה פלוס

 

החופש הגדול הוא גם זמן הקעקועים: הם משועממים, רוצים למרוד, לחשוף כתף או קרסול, להתבלט, להנציח. אם התשוקה שלהם לקעקוע חזקה במיוחד, לא בטוח שתוכלו לעצור בעדם. אבל בהחלט תוכלו למזער את הנזק בעתיד. כל מה שחשוב לדעת לפני שמלווים את הילד לעשות קעקוע

 

לא, הוא לא יתחרט. הוא חושב על כך כבר הרבה זמן  וזה מה שהוא רוצה. הוא החליט והוא הולך לעשות את זה, בין אם תרצו ובין אם לא. הניסיונות הנואשים שלכם להניא אותו מההחלטה לעשות  קעקוע מפסיקים להיות אפקטיביים בשלב מסוים, ולא יעזרו אינספור הסברים ושכנועים על כך שזה לנצח ולא ניתן למחיקה. אבל מה שאתם כן יכולים לעשות בשלב הזה הוא להיות מעורבים ומודעים, ואולי גם ללמוד כמה דברים שלא ידעתם בעניין קעקועים – שאפילו המתבגר שלכם ישמח לדעת.
ד”ר דן רגב הוא מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית שרבים פונים אליו בבקשה “להסיר” קעקוע שהם עשו בהיותם צעירים ותמימים, וכעת הם אינם מעוניינים בו עוד. לדבריו, ישנן כמה עובדות חשובות ומהותיות שעל ההורים והילדים לדעת רגע לפני שהם מקעקעים את גופם:

ומה בנוגע לפירסינג?

 ד”ר דן רגב עם המלצות למחוררים

 

  • העגיל והתרגיל: השיגו המלצות על מקום מקצועי לפירסינג, ודאו כי מתקיימת בו שמירה על סטריליות (שימוש בכפפות, במחטים חד פעמיים וכו’ – ראו המלצות משרד הבריאות).

 

  • חומר למחשבה: בדקו היטב מאיזה חומר עשויים העגילים. אל תשמשו בעגילים זולים, כמו פלסטיק, ברזל ואפילו כסף. לעגילים מחומרים זולים יש סיכוי גבוה לגרום זיהומים וגירויים, שעלולים להותיר צלקות מכוערות ואף לגרום להתארכות החור. לכן, העדיפו את הזהב הלבן או הצהוב, על אף שחומרים אלה יקרים יותר.

 

  • כבר לא בא לי: פירסינג בגיל צעיר נובע מהרצון למרוד וליצור זהות עצמית. החברים אולי יקבלו את העניין בעין יפה, אך החברה הרבה פחות. נקודת האור היא שבניגוד לקעקועים, כשמתחרטים על ביצוע הפירסינג או העגילים החור ייסגר מעצמו ולרוב לא תישאר צלקת משמעותית (תלוי באזור המנוקב).

 

  • כשבתנוך היה חור (עגילי הרחבה): בשבטים באפריקה זה אמנם נחשב לשיא היופי, אבל בתרבות המערבית עגילי הרחבה בתנוך לא עוברים ראיון עבודה (אלא אם אתם בונים על קריירה בפאב). החור שנוצר בעקבות עגילי ההרחבה גורם לעיוות משמעותי בתנוך, והחור ממש לא ייסגר מעצמו. חשוב שהמתבגר שלכם ידע: כדי לתקן את העיוות שנוצר מעגילי הרחבה, אין מנוס מתיקון כירורגי.

תרבות הפיסינג – יש עוד הרבה מה לדעת לפני שהילד מחליט לחורר

 

 

  הגודל כן קובע: לא כדאי ללכת על קעקוע גדול. קעקועים קטנים נחשבים קלים יחסית להסתרה, והסרתן אינה כרוכה בכאב נוראי. אם נדבר במספרים, מוטב שהקעקוע לא יעלה על קוטר של שלושה ס”מ אורך ושני ס”מ רוחב.

 משנה מקום: המקום הטוב ביותר לקעקוע, לנשים ולגברים כאחד, הוא הכתף האחורית (בגב העליון). הסיבה לכך היא שניתן להסיר קעקועים מהאזור הזה הן באמצעות לייזר והן באמצעות הסרה כירורגית. כמו כן, ניתן גם להסתירו בקלות עם חולצה לא חשופה. זו אחת הסיבות לכך שאזור הגב (עליון ותחתון) נחשב פופולרי בקעקועים.  המקומות הבעייתיים להסרה הם הזרוע החיצונית, האמה, האצבעות (קעקועי טבעות) והפנים, מכיוון שבאזורים האלה העור אינו מתרפא באופן מלא ועלולות להישאר צלקות. עם זאת, ד”ר רגב מדגיש כי “העור זוכר הכול”, ולכן ייתכנו צלקות, שרידי קעקוע ופיגמנטציה גם במקומות שבהם מתאפשר ריפוי טוב יותר.

משחק הצבעים: מקעקע מקצועי ידע לייעץ לכם אילו צבעים ניתן להסרה בלייזר ואילו דורשים התערבות כירורגית. נכון להיום לא ניתן להסיר בלייזר את הצבעים: ורוד, אדום וצהוב. צבעים אלו  ניתנים להסרה רק בהתערבות כירורגית, וגם חשוב לדעת שהם עלולים לגרום לאלרגיה קשה בעור. צבעים שניתנים להסרה בלייזר הם שחור, כחול, סגול וירוק.

 בלי האקס המיתולוגי: קעקוע יכול להעיד על השתייכות לארגון או לחבורה, על אהדה של קבוצה מסוימת וכמובן על אהבה שמתיימרת להימשך לנצח נצחים. לכן, כדאי מאוד לא לבחור קעקוע מטעמים סנטימנטליים ולזכור שלאורך השנים אנחנו משתנים וההעדפות שלנו משתנות, כמו גם האהבות (למרות שבגיל ההתבגרות אנחנו באמת ובתמים מאמינים שזה יימשך לנצח).

 לישון על זה: ד”ר רגב ממליץ לחיות את עולם הקעקועים לאורך זמן ולא לבצע קעקוע במצב של התלהבות רגעית, כשכבר למחרת המתבגר עלול להתחרט על הציור שבו בחר. ההמלצה: אל תעשו את הקעקוע לפני שתלכו לשני מקעקעים לפחות ותתנו את הדעת לנתונים כמו: אופיו, גודלו, צבעו ומיקומו. כדאי לזכור שהרפתקאות מטבען יכולות להתקרר (הילד שלכם יבין שמדובר בפעולה כואבת ושהחרטה עליה תוכל לגרום לו בעתיד לכאבים ולהותיר צלקות), או לחילופין דווקא לקבל תוקף (המתבגר ישאל שאלות, יהיה מחויב לעניין ויגלה אחריות).

 רק מקעקע מקצועי: “פיקוח משרד הבריאות רופף, אם בכלל, על אמני הקעקוע”, אומר ד”ר רגב. ולכן הוא ממליץ להתייעץ עם חברים ומכרים לצורך קבלת המלצות על מקעקע מקצועי, בדיוק כפי שאתם עושים בבחירת רופא, סַפָּר או קוסמטיקאית. כמו כן, חשוב שתגיעו יחד עם ילדכם למקעקע ותבחנו היטב האם הוא נראה לכם מקצועי. סימנים למקצועיות: שימוש בכפפות חד פעמיות, שימוש במחטים סטריליות וחד פעמיות (מחלות נגיפיות עוברות בזרם הדם) והקפדה על זריקתן בפח ייעודי. תוכלו גם לבדוק האם יש למקעקע תעודות על הקיר וכמובן מי נתן לו אותן, האם הוא שואל לגיל הילד ומבקש תעודת זהות, האם יש לו רישיון עסק ועוד ועוד. הערה: לפני גיל 16 אפשר לעשות קעקוע באישור ההורים בלבד.

 בנוסף לבחירת מקעקע מקצועי חשוב שתקראו יחד עם ילדכם את ההנחיות של משרד הבריאות. דוברת משרד הבריאות, עינב שימרון, מוסרת כי בקרוב ייצא חוזר מינהל הרפואה שירענן ויעדכן את הידע בנושא קעקועים ופירסינג. “הפיקוח והאכיפה נעשים על ידי הרשות המקומית מתוקף סמכותה, באמצעות חוק רישוי עסקים”. לדבריה, חשוב לדעת שמשרד הבריאות אמנם קובע בחוק את הכללים והדרישות, אך הפיקוח הישיר מתבצע על ידי הרשויות המקומיות.

תרבות הסקייטבורד: על התחביב הכי מתגלגל בשטח 

יוגה תורמת למתבגרים, ובייחוד לנערות מתבגרות 

אנורקסיה בגיל ההתבגרות: איך יוצאים מזה?