fbpx

“הישרדות” עם הילדים: למה כדאי לכולנו לצפות בתכנית?

"הישרדות" עם הילדים: למה כדאי לכולנו לצפות בתכנית?

 

הילה חשבה שהישרדות היא תכנית שטחית ורדודה ואסרה על בנותיה לצפות בה ובשאר ריאליטי. בעונה הנוכחית היא צפתה בה שוב, וגילתה שהישרדות מאפשרת לה לקיים שיחות עמוקות עם בנותיה המתבגרות. עכשיו היא צופה באדיקות, וממליצה גם לכל שאר ההורים

 

כשהתכנית “הישרדות” רק החלה, הבנות שלי היו הרבה יותר צעירות, ונהגנו לצפות יחד בכל פרק. הילדות נהנו, אבל אני, בפרץ של צדקנות הורית, אסרתי עליהן להמשיך לצפות בתוכנית החל משלב מסוים. כך גם לגבי תוכניות ריאליטי אחרות. מאז עברו הרבה מים בין האיים, הבנות שלי גדלו מעט (כיום הן בנות 10 ו-13) והספקתי לשנות את דעתי מקצה לקצה.

בוקי תורג’י ועזאם: שיעור על מלחמות שליטה בטבע

בעונה הנוכחית חזרתי לצפות בפרקים יחד עם הבנות, ולהפתעתי גיליתי כמה תובנות חשובות על החיים ועל בנותיי. ראשית כול, גיליתי שבזמן שאני מדברת עם הבנות על מערכות היחסים בין בוקי, תורג’י ועזאם עיניהן מתנוצצות ויש להן דברים מרתקים להגיד לי. הידעתם למשל שמערכת היחסים בין בוקי ותורג’י היא שוות ערך למערכת היחסים בין התיישים בגן החקר שבו לומדת בתי? והנה ההסבר של בתי המלומדת: מדובר ביחסים גבריים פטריארכליים, שבהם החזק חייב להוכיח שליטה מתמדת ואילו סגנו מנסה בלי הרף לחתור תחתיו כדי לתפוס את מקומו. בתי בת העשר הוסיפה כי דומה הדבר גם במלחמות השליטה בעדר עזים. במקרה אחר, שיחה על ענת ונטלי, כולל הביקיני של כל אחת מהן, הובילה אותנו לדיון בנושא פרסום ומראה חיצוני, וכמובן על נשיות: מהם גבולות השימוש במראה החיצוני, מתי מראה עוזר לנו כנשים והאם אנחנו צריכות שיהיו לנו כישורים נוספים.
בעקבות הפרק שבו ניסה משה פרסטר להדיח את איתי שגב הצלחתי לראשונה לשוחח עם בנותיי על המסר המטריד שטמון בבסיס הריאליטי (ואגב, מוצג היטב גם בספר/סרט “משחקי הרעב”). המסר הוא שההצלחה במשחק היא ערך עליון, ושההצלחה היא שוות ערך להישרדות. מנגד, ערך החברות הוא מטבע עובר לסוחר. כולם מדברים על החשיבות הרבה שיש להתנהגות החברית, לנאמנות השבטית ולהתחשבות באחר. אבל בסופו של דבר רק אחד ינצח, ולכן אין מנוס מכך שהוא יצטרך “למכור” את חבריו כדי להשיג ניצחון. אז  איך מתנהלים בחברה שבה יש שני מסרים סותרים כל כך?  מצד אחד אתה נמדד על היושר והכנות שלך, ומצד שני השורד האחרון הוא גם תככן גדול שחושב קודם כול על עצמו. הבנות שלי הצליחו לחיות בשלום יחסי עם הסתירה הזו, ואמרו לי ש”ככה זה גם בחיים”.

מפרק לפרק, הישרדות מתגלה כזירת התרחשות מרתקת, שדרכה בנותיי ואני יכולות לשוחח על דפוסים של חברות, תקשורת, מסרים של הצלחה ושאפתנות, ובוודאי שעל דימוי גוף, פרסום ומגדר. לעומת זאת, כל ניסיון שלי לשוחח איתן על הנושאים הללו שלא באמצעות  חיבור לעולם התוכן שלהן, מפגיש אותי עם עיניים מתגלגלות שאומרות לי בכל דרך אפשרית שאני אמא טרחנית ונכנסת למקומות של “אין כניסה” .

עדיף על ספרו של תומאס מאן

מסקר שהתפרסם בגלובס בחודש מרץ השנה, עולה כי כמעט 50 אחוז מבני הנוער סבורים שהחיים בבית “האח הגדול” משקפים את המציאות. בנוסף לכך, חרף העובדה שהתכנית מקדמת ערכים של תככנות, תחרותיות ושנאה לאחר, הם עדיין היו רוצים להשתתף בתוכנית הזו כמנוף לפרסום וקידום אישי. וזו עוד סיבה טובה לצפות בתכניות ריאליטי עם הילדים ולתווך עבורם את המסרים המועברים בהן. בינינו, הרי לא מדובר בעבודה קשה.  די בכך שנגיד לילדינו שרוב הנשים לא נראות כמו נטלי ויוליה ושגם לנשים ממוצעות יש גוף מקסים. נוכל למשל גם לשאול אותם  איך הם היו מרגישים אם המורה בכיתה הייתה שואלת אותם (כפי שנשאלו המשתתפים בהישרדות) עם מי מהילדים הם לא היו רוצים להיות בקשר כשתסתיים שנת הלימודים, ומישהו מחבריהם היה נוקב בשמם.

היום אני כבר מעזה לומר בקול רם שאני נהנית לצפות ב”הישרדות” יחד עם בנותיי, על אף שרבים מחבריי מופתעים מכך וחלקם אף מתנגדים לרעיון. הם עדיין סבורים שמדובר בבידור זול, המשפיע לרעה על הנפש הזכה של הילדים. הם עדיין מעדיפים להלל את ספרו של תומאס מאן “הר הקסמים “. אבל אני סבורה שצפייה משותפת ומתווכת ב”הישרדות”, לצד הדיונים החשובים שהיא יכולה לעורר, תתרום לילדים שלנו הרבה יותר.

הכותבת היא אמא לשלוש בנות, פסיכותרפיסטית, מטפלת בבני נוער ומשפחות ומנחה סדנאות לאמהות ובנות מצווה 

לטור הקודם של הילה פינקלשטיין: למה אין לי שקט מהסדרה “תנוחי”?

היצירתיות של הילד התפוגגה עם התבגרותו? זה רק נדמה לכם!

איך הגענו למצב שבו דוגמניות בנות עשר מצטלמות בתנוחות מפתות?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.