fbpx

סמים בקרב בני נוער: צעירים יותר, משתמשים יותר

סמים בקרב בני נוער: צעירים יותר, משתמשים יותר

26 ביוני: האו”ם מציין את היום הבינלאומי נגד שימוש וסחר לא חוקיים בסמים. על פי הערכת הרשות למלחמה בסמים, כ-70,000 בני נוער בישראל משתמשים כיום בסמים שונים – בייחוד בסמי פיצוצייה ובמריחואנה. תמונת המצב מדאיגה, אך אנחנו ההורים יכולים (וחייבים!) לפעול. סמים גבול


גיל השימוש בסמים הולך ויורד. על פי נתוני הרשות למלחמה בסמים לשנת 2009, מעל לשמונה אחוזים מהתלמידים דיווחו על שימוש בסמים מסוג “חגיגת”, הנמכר בפיצוציות. מעל ל-20 אחוז הודו שהשתמשו בסמים לא חוקיים או ב’חומרים נדיפים’. ובמספרים: כ-133 אלף תלמידים הודו שהם השתמשו גם בסם לא חוקי כלשהו, גם בחומרים נדיפים וגם בחגיגת בעת ובעונה אחת. מספר בני הנוער בגילאי 12-18 בישראל שמשתמשים כיום בסם, מכל סוג שהוא, מוערך ב-70 אלף. הסטטיסטיקה מלמדת שלא רק ששיעור התופעה גדל בכל שנה, גם גיל המשתמשים יורד. מעמותת “אל סם” – מרכז ייעוץ וטיפול לנוער ולהורים – נמסר כי הגיל הממוצע לתחילת השימוש בסמים הוא 13. אולם המשמעות היא שישנם גם מקרים של ילדים צעירים יותר, בגילאי 10-9, שמתנסים בסמים.

מנרגילות ועד סמי פיצוציות

ענת הוצלר, מנהלת תחנת אל-סם תל אביב וגוש ודן, מציינת כי גם העלייה בשימוש של מתבגרים צעירים בנרגילה ממלא מקום מרכזי בתופעה. לדבריה, כעשרה אחוזים מתלמידי כיתות ו’, 18.5 אחוז מתלמידי כיתות ח’ וכ-37 אחוז מתלמידי כיתה י’ הודו בשימוש בנרגילה. גם מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי השימוש בנרגילה נתפס כאירוע חברתי נורמטיבי, וכל אחד מאתנו שעובר בגנים ציבוריים בשעות הערב של ימי החופש הגדול מתוודע לכך שהצעירים אפילו לא טורחים להסתיר את הישיבה בחברותא סביב הנרגילה. “הסכנה היא שבגיל מבוגר יותר הם מוסיפים לנרגילה אלכוהול, מריחואנה וסמים אחרים”, מזהירה הוצלר. “סכנות הנרגילה דומות לסכנות העישון. אצל מעשני נרגילה מוצאים רמות גבוהות של חד תחמוצת הפחמן, שפוגעות במערכת הנשימתית. שאיפה אחת של נרגילה שמוחזקת בריאות שווה לעישון של סיגריה שלמה!”.
אולם השימוש הנפוץ בנרגילה הוא תחנה ראשונה בלגיטימציה החברתית שיש לעישון סמים בחברה הישראלית בכלל ובקרב בני נוער בפרט. זה מתחיל בנרגילה, עובר לאלכוהול, ומשם עלול להיגרר לצריכת סמים מסוגים שונים. הלגיטימציה לכאורה מומחשת היטב בתוכניות טלוויזיה דוגמת עספור, במסר הכפול שמגיע מבית אבא ואמא כשההורים עצמם מעשנים אך אוסרים על ילדיהם, ובייחוד בזמינות הגבוהה שיש לסמים הנמכרים בפיצוציות באין מפריע. סמי הפיצוציות כל כך קלים להשגה: הם צבעוניים ומפתים, מגיעים באריזות מרשרשות עם ליצנים ופרצופים מחייכים, נראים כמעט כמו שקיות קלפים או ממתקים. כל זה בזמן שמדובר בסם מסוכן! אין ספק שסמי הפיצוציות הם הלהיט החדש בקרב בני הנוער, והקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן להשיגם, ממש מעבר לרחוב, הופכת אותם לאחת מסכנות הקיץ הגדולות ביותר. “כמות השימוש בסמי הפיצוציות בקרב בני נוער מבהילה”, אומרת הוצלר. “אלה הם סמים המתחלפים ומתחדשים בקצב מהיר. בכל פעם שמגיע סם חדש, כל עוד הוא לא נבדק הוא חסר מעמד ולכן אינו יכול להיחשב כלא-חוקי. מכאן שניתן למכור אותו”. לדברי הוצלר, סמי הפיצוציות נחלקים לשניים: כאלה שזוהו והוצאו מחוץ לחוק וכאלה שהתרכובת שלהם חדשה וטרם תויגה. חלקם מגיעים בצורת עלים, כמו עלי מריחואנה, וחלקם ככדורים או אבקות. “אלה חומרים כימיים שעושים נזק כפול ומכופל למוח! הם מתיישבים על אותם קולטנים במוח כמו המריחואנה, אך השפעתם אפילו חזקה יותר וגורמת לתופעות של חרדה ופרנויה בדומה לנזקים של סם הזייתי”.

חרדות והזית בגלל “מבסוטון”

המסר שעובר לצעירים מאוד מבלבל: מצד אחד סמי הפיצוצייה נגישים וקרובים וכמעט לגיטימיים, שכן הן משווקים באגרסיביות בכל האמצעים האינטרנטיים ובשלטי חוצות, ומצד שני הם נמכרים בהסתר.  “לצעירים מועבר מסר מטעה, שלפיו ‘זה לא מומלץ אבל לא נורא’.  הרשויות אינן מונעות את הפרסום, אתרי האינטרנט אינם מצונזרים ולכאורה ניתנת לגיטימציה לשימוש באותם חומרים עד לרגע שבו הם יקבלו תוקף של סם וייכללו בפקודת הסמים. השיווק האגרסיבי באצטלה של חומרים חוקיים, הקלות שבקנייה ובמכירה, הזמינות והמחיר הזול – כל אלה גורמים לאשליה שלא מדובר בחומרים מזיקים או בהשתייכות לעולם העברייני, אלה לאזור אפור, כמעט לגיטימי”, מתארת הוצלר. “כך קורה שהעיסוק מתמקד בשאלה האם זה חוקי במקום בנזק שיש בחומרים הללו”.
הוצלר מדגישה כי ההשפעה של סמי הפיצוציות עלולה להיות קשה עד פי 40 בהשוואה למריחואנה, ולגרום להזיות וחרדות. היא מוסיפה כי בני נוער שמתנסים בסמי הפיצוציות מתקשים לוותר על הריגוש הרבה יותר מאשר אלו המתנסים בגראס, מריחואנה וחשיש.

“לפחות 50 אחוז מהמטופלים שלנו שמעשנים מריחואנה מעשנים גם סמי פיצוציות”, היא אומרת. “אנחנו מקבלים לקו החירום שלנו שיחות של בני נוער שנתקפים בחרדות, בחילות כאבי ראש וניתוק מהמציאות. זה עלול לקרות אחרי פעם אחת או אחרי מספר שימושים”.
והנה סיפור מהחיים. על נער בן 17, שיכול היה להיות הילד של כל אחד מאתנו. “לפני כמה  חודשים התקשר הנער לקו החם של עמותת אל-סם וביקש נואשות לתאם פגישה. מבירור שערכתי הסתבר שהנער עישן ‘מבסוטון’, סם פיצוציות מוכר, יומיים לפני השיחה. מאז מצא עצמו בחרדות בלתי פוסקות, בוכה הרבה ובתחושת חוסר חיבור עם המציאות”, מתארת הוצלר. “הנער שיתף את הוריו והתקשר אלינו. הייתה זו עבורו הפעם השלישית שבה עישן ‘מבסוטון’, אך אף פעם לא חש רע כמו בפעם הזו. הוא חש רדוף, מפוחד ובעיקר חשש שנפגע באופן בלתי הפיך”. הוצלר הרגיעה את הנער והציעה שימתין עוד מספר ימים כשהוא שוהה בסביבה מוגנת. הנער סיפר שהוא חשב שמבסוטון הוא חומר חוקי נטול נזקים, ומכאן גם נבעו ההפתעה הגמורה והבהלה שלו מהעניין. “הבורות של בני הנוער הקשורה לשימוש בסמי פיצוציות ונזקיהם עולה כמעט מכל שיחה איתם. רבים מהם חושבים בטעות שהסמים הנקנים בפיצוציות הם סמים חוקיים”.

להקשיב, להתבונן, לשאול, להציץ!

במשרד החינוך עורכים בפני התלמידים הסברה בנוגע לסכנות הטבועות בצריכת אלכוהול וסמים. אחת מתוכניות הדגל של המשרד היא תוכנית “עמיתים”, שבמסגרתה עוברים ילדים, מובילים חברתיים, סמינר הדרכה בנושא וחוזרים לכיתות ואל חבריהם כדי להעביר להם  בעצמם את התכנים. תוכנית זו יועדה בעבר לכיתות י’ וכיום היא מועברת כבר לתלמידי כיתות ח’ – עדות נוספת לכך שגיל הצריכה הולך ויורד.
ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות?
הוצלר מציעה לכולנו לפקוח עין ולהאזין. “צריכת סמים גורמת לילדים להיות לא לגמרי מפוקסים. הסימנים הם: אישונים מורחבים, תלונות על כאבי ראש חזקים וחרדות, בכי פתאומי או לחילופין עליזות מוגזמת – אלו הן התופעות הקלאסיות. הפרעות שינה, עוררות ודחף בלתי מוסבר למאנצ’יז (אכילה מוגברת של חטיפים ומתוקים גם בשעות הלילה המאוחרות) עלולות להעיד על שימוש במריחואנה.
עוד היא מציעה להורים לברר היכן הילדים שלהם מסתובבים “ולא לפחד לשאול”. כמו כן, היא ממליצה להתעדכן בכתבות שמתפרסמות באמצעי התקשורת. “בזכות הנוכחות שלה בשטח, התקשורת מצליחה לשקף את המצב בקרב קבוצות נורמטיביות של בני נוער, לא רק בקבוצות שוליים. והמידע הזה עבור ההורים – הוא כוח”.

הוצלר ממליצה להורים לשוחח עם הילד בהתאם לגילו, להקשיב ששאלות שהוא שואל, לברר במה הוא מתעניין ולהביע עמדה. “לא צריך לפחד להציץ להם מדי פעם במחשב, לבדוק מה הם עושים, להיות ערניים לסימנים התנהגותיים – כמו גם ל’עזרים’ או כלים כמו נרגילה, עטיפות חדשות וצבעוניות שאנחנו לא יודעים מה מקורן, וכו’. הורים שחוששים מוזמנים להתקשר לקו החם.  עדיף לשאול שאלה אחת  מיותרת מאשר לגלות מאוחר מדי שיש בעיה”.

ייעוץ טלפוני אנונימי בקו החם של עמותת “אל –סם”: 1700505055


מפסיקים את הריטלין בחופש הגדול. כך תעברו את הקיץ בשלום

הילד מתקשה להתמודד עם תסכולים. מה עושים?

בלוג: למה אמהות למתבגרים לא ישנות בלילות החופש הגדול?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

3 תגובות

  1. דברים שבאמת חשוב לדעת.
    קשה לקרוא את הקלות הזו שהם לוקחים סמים ולא מבינים מה ההשלכות בעתיד (הקרוב והרחוק).

  2. ישנה דרך מצוינת לגמילה מסמים.
    ניתן ליצור קשר עם ציפי. היא עזרה למכורים להיגמל מסמים ואלכוהול ויש לה סיפורי הצלחה רבים.
    הנייד שלה: 050-2535025

  3. אבל איך ? זה כל כך מוזר שיש יותר ויותר נוער שעושה סמים, הרי המדיניות של הפחדה מלחמה ואכיפה כל כך עוזרת.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.