מאת אלה שלומקוביץ.
שייך לקטגוריית ארגז הכלים של אלה

עכשיו זה רשמי: שנת הלימודים תמה, וממחר החופש הגדול כבר כאן. השעמום והיעדר המסגרת יובילו חלק מהמתבגרים לשוטט ברחובות ולרבוץ בפארק, לצד נרגילה ואלכוהול. למה זה קורה ואיך נוכל למזער את הסכנות הטמונות ב”תרבות” החדשה שהנוער גיבש לעצמו בימי חופשה? מדריך להורים


שגרת הקיץ של בני הנוער כוללת בשנים האחרונות שיטוטי לילה, לעתים עד לפנות בוקר, לצד רביצה  ממושכת בגנים ציבוריים. עבור השכנים המתגוררים בסמוך ומנסים לישון מדובר במטרד לא קטן, שאליו מתווסף גם מראה לא מלבב של פארק מטונף למחרת בבוקר. אולם הרעש והלכלוך הם עניין שולי ביחס לשאר הסכנות המוטמעות בתרבות המפוקפקת שבני הנוער מפתחים כאן, ממש מתחת לאף של כולנו.
שילוב של שלושת המרכיבים – שעמום בשל היעדר מסגרת, גיל ההתבגרות והיעדר פיקוח הורי – מוביל לעתים קרובות מדי לשתיית אלכוהול, לעתים בתוספת עישון נרגילה או גראס. צריכת אלכוהול מעודדת ללא ספק התנהגויות המסכנות את בני הנוער עצמם ואת סביבתם, ולא חסרים מקרים שכבר הוכיחו לנו זאת (רצח פיליפ גלר, הרצח בבאר שבע וההתערבות הקטלנית בשבוע שעבר שהסתיימה במצב קשה של הנער עקב שתיית בקבוק ויסקי הם רק חלק מהם). אם נודה באמת, מאז ומתמיד החופש הגדול טמן בתוכו סכנות לבני הנוער המשועממים, שעוברים באחת ממצב של מסגרת חינוכית מובנית ואף נוקשה למצב של חוסר מסגרת מוחלט. לפני כמה שנים היו אלו משחקי רחוב מסוכנים, שכללו רולטות כביש, קפיצה מגגות והסנפת גז מזגנים, וכיום מחליפה אותם “תרבות הגינה והנרגילה”. וזה רק נשמע תרבותי, כי זה ממש לא.

על אלה שלומקוביץ

לאלה ניסיון של 15 שנה בעבודה עם בני נוער. בתפקידיה האחרונים כמנהלת ההדרכה הארצית בתנועת הצופים וכסמנכ”לית התפעול בעמותת “קו הזינוק”, היא הבינה כי יש צורך בשיטה המציעה להורים כלים פשוטים ויעילים להורות טובה בגיל ההתבגרות. כיום היא מייעצת ומנחה הורים למתבגרים וצוותי חינוך, ברמה הפרטנית ובקבוצה, במטרה להקנות להורים כלים פרקטיים להורות טובה ובונה ולתקשורת פתוחה ומעצימה עם ילדיהם המתבגרים.

לאתר של אלה

למה גנים ציבוריים, למה אלכוהול?

בני הנוער החליפו את גגות בית הספר בגנים ציבוריים, אולם מלבד הלוקיישן חל שינוי גם בגיל המשתתפים. ניכר כי משנה לשנה יורד גיל המתבגרים המשוטטים ברחובות, במקביל להקדמת גיל ההתבגרות לגילאי בית הספר היסודי. ולמה הם מתאספים דווקא בפארק? ההתאספות של הצעירים בגן הציבורי נובעת מהצורך שלהם להתחבר לקבוצת השווים ומהצורך שלהם בעשייה. על אף התלונות שלהם על בית הספר, המסגרת החינוכית היא זו שמעניקה להם מצע בריא לפעילות חברתית יומיומית. מכיוון שהחופש הגדול מאלץ אותם לייצר עבור עצמם מסגרת למפגשים חברתיים, הם נפגשים בפארק או בגינה.
ובשביל מה האלכוהול?, אתם בטח שואלים. גיל ההתבגרות מאופיין בלקיחת סיכונים ו”הליכה על הקצה”. מבחינת בני הנוער, שתיית אלכוהול היא התנסות נוספת בעולם המבוגרים, שבאמצעותה הם מבקשים לבחון את עצמם מול הקבוצה ומול התנהגויות של בוגרים. מכיוון שהם עדיין לא ממש מבינים את ההשלכות שיש לאלכוהול על תגובותיהם, הם רואים בו “דלק למסיבה” ותו לא.
התנהגויות סיכוניות אופייניות לבני נוער רבים, והן נובעות מהרצון של המתבגר להיות מבוגר בזמן שהוא עדיין אינו מוכן לשלם את המחיר הכרוך בכך – כלומר לשאת באחריות על מעשיו.

למזעור נזקים: 4 כללים להורים

כהורים שמשכילים לתת את הדעת על תופעה ומבינים שגם ילדיהם המתבגרים יכולים להישאב לתוכה, הנה כמה כללים חשובים שכדאי ליישם מבעוד מועד:

  • מייצרים שגרה הבונה מסגרת: שגרה עוזרת לבני הנוער לשמור על שעות ערות ושעות שינה סבירות (או לפחות להתעורר בצהריים במקום בערב). כדי לייצר שגרה אצל המתבגר/ת, בנו מסגרת מוגדרת: עודדו אותו לעבוד לפחות בחלק מהחופשה, סכמו מראש מה המטלות שלהם לזמן החופש והגדירו לוח זמנים שבו הם צריכים לעמוד, הגדירו זמן משותף לבילוי ועשייה שלהם עמכם, בנו איתם לוח זמנים לפעילויות מיוחדות שאותם הם רוצים להספיק (הופעות, פסטיבלים וכיו”ב), והגדירו כללי התנהגות.
  • מקיימים שיחה כנה של תיאום ציפיות: כבר בתחילת החופשה חשוב שתקיימו עם ילדיכם שיחה כנה על החששות והפחדים שלכם לקראתה. העבירו את התחושה שאתם סומכים עליהם ובטוחים שהם יודעים לנהל את עצמם, אך חוששים מפני בני נוער אחרים ודמויות אחרות שמסתובבים בלילות בגנים ציבוריים ובפארקים. הבהירו שבכל מקרה שנראה להם לא מתאים, מסוכן או מביך –  עדיף שיתקשרו אליכם (גם אם אחד מהחברים שלהם השתכר בגינה ואיבד הכרה, וגם אם הם בעצמם שיכורים למרות שסיכמתם שלא ישתו). אגב, סקר של הרשות למלחמה בסמים שפורסם באחרונה מראה כי כשליש מבני הנוער לא יתקשרו להוריהם במצבים של סיכון חיים בשל הפחד מתגובתם. לכן, הבהירו להם שבכל מצב חירום מוטב שאתם תהיו הראשונים שאליהם הם יתקשרו.
  • מקיימים את ההבטחה בזמן חירום: אל תתחילו לצעוק ולהעניש ילד שיכור. טפלו בו, אפשרו לו להתאושש, ורק לאחר מכן נהלו איתו שיחה על הגבולות שלו. בשיחהתנסו לברר יחד איתו למה זה קרה ואיך אפשר למנוע הישנות של המצב הזה בעתיד. אם נסתכל על גיל הנעורים מפרספקטיבה של מבוגרים, הרי שכולנו חווינו התנסויות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות. כהורים, עדיף כמובן שתהיו מודעים להתנסויות של ילדכם מאשר שיהיו מוסתרות.
  • העבירו את המפגשים של החבר’ה מהגינה אליכם הביתה: אני יודעת, זה לא פופולרי,  אבל תזכירו לעצמכם שמוטב שהחברים של ילדכם יפגשו אצלכם במרפסת, בגינה או בחדר הילדים (גם אם קשה לכם לקום למחרת לעבודה), מאשר שייפגשו בגינה ציבורית. הנוכחות שלכם, ואפילו אם היא לא מיידית ואתם ישנים בחדרכם, מצמצמת באופן דרסטי את הנטייה של הילדים לקחת סיכון. ולכל מי שחושש מהעייפות: כבר עשיתם את זה פעם, זוכרים? כשהם היו תינוקות גם לא ישנתם בלילה כדי לפקח עליהם…

על אף כל מה שכתבתי כאן, חשוב שכולנו נזכור שזה החופש הגדול שלהם. הם זקוקים לזמן בטלה וזמן בהייה, הם צריכים לבלות עם חבריהם ולדבר עמם ביחידות, הם צריכים לנסוע לפסטיבלים. מותר להם, זה גיל ההתבגרות, אבל כדאי שגם הזמן הזה יהיה מפוקח ומוגדר דרך שיח עם מבוגרים. והכי חשוב: שבכל מקרה הם ידעו שאתם שם עבורם.

חופשה נעימה!


ספרים דיגיטליים: אולי זה מה שיגרום לילדים שלנו להתחיל לקרוא…

לחץ חברתי: כך נעזור לילדים שלנו להתמודד עמו

בגד ים חדש לקיץ כבר קנית? הטרנדים הכי לוהטים