אם יש לכם שמיניסט או שמיניסטית בבית, סביר להניח שנשף הסיום מעסיק אתכם לא מעט. איך הפכה מסיבת הסיום באולם הספורט של בית הספר לאירוע נוצץ ומושקע הלקוח היישר מהסרטים האמריקאיים? עדויות מהשטח על התרבות החדשה שקמה לנו מתחת לאף
לא בחינות הבגרות, גם לא הגיוס המתקרב, נראה כי מה שמעסיק ביותר את השמיניסטים שלנו בימים האלה הוא נשף הסיום, או באמריקנית מדוברת: ה”פּרוֹם”. המסיבה באולם הספורט הבית ספרי לאור נורות צבעוניות עברה בעשור האחרון שדרוג משמעותי, וקשה להאמין שתמצאו היום בוגרי תיכון שאינם שוכרים אולם אירועים מפואר לצורך העניין. מישהו אמר חתונה? נו, בואו נגיד שבשני המקרים יכול להיות הרבה אלכוהול (בכל זאת, רוב הבוגרים כבר מעל 18), ובטח שארוחה עשירה, די ג’יי נחשב, וכמובן: מצעד של שמלות מושקעות, חולצות מחויטות, חליפות ואפילו טוקסידו במיטב המסורת של בוורלי היליס 90210.
אכן, אמריקה היא האסוציאציה הראשונה שעולה בראשו של כל מי שמשוחח איתי על מסיבות הסיום. “זה בדיוק כמו באמריקה”, אומר לי אבא אחד, בזמן שהוא מעקם את האף. אמא לשמיניסט מגבעתיים מתוודה בפניי שהיא רכשה עבורו חליפה ב-1,000! שקל. “מתי הוא ילבש את זה שוב?”, היא ממלמלת בתסכול. אמהות לבנות מספרות על שמלה יקרה, לפעמים אפילו שתיים, לאירוע הנחשב, ובדרך כלל יתווספו להכנות גם תור לספר, מאפרת מקצועית וליווי של סטייליסטית. אל תטעו לרגע: הנשפים המפוארים האלה אינם נחלתם של כפר שמריהו וסביון, אלא שמדובר בטרנדי לאומי החולש על רוב בתי הספר התיכונים ברחבי הארץ. התלמידים מציינים את סיום לימודיהם בשורת אירועים, שנפתחת בטקס בית ספרי עמוס בנאומים, ממשיכה בכינוס כיתתי של המורים עם התלמידים וההורים ומסתיימת – איך לא – בנשף הסיום הנוצץ. ברוב המקרים יגיע גם “אפטר פארטי” מושקע ביותר. העלות: אם היא מסתכמת ב-200 עד 300 שקל יצאתם בזול! (לא כולל שמלה/ איפור/ תספורת וכו’).
דמוקטטורה: נשף נוצץ ומושקע בגבולות הוריים
רוב בתי הספר התיכוניים בארץ מארגנים הסעות לנשף, אך ישנם כמה בוגרים שצפו ביותר מדי סרטים אמריקאים וטקסי אוסקר ולא מוכנים לוותר על הגעה לאולם בלימוזינה. התופעה אופיינית לרמת השרון ולכמה מקומות נוספים, ועדיין – לא מדובר בנורמה. וטוב שכך. ומה אומרים ההורים בעניין התרבות החדשה? רובם נאלצים להשלים עם הגזירה, אך מנסים להציב גבולות היכן שאפשר. “הייתי רוצה שהם יבחרו לחגוג בדרך קצת אחרת, שיתרמו את כל הכספים האלה למטרה חשובה וראויה”, אומרת ורדה פומרנץ מרמת גן, אמא לארבעה בנים שהצעיר ביניהם מסיים בימים אלה את כיתה י”ב. הוא וחבריו, בוגרי השמינית בתיכון “בליך”, יחגגו בקרוב את נשף הסיום בטירה בגעש. “הם שכרו חברת הפקה וקבעו שנושא המסיבה יהיה טקס האוסקר”, מפרטת פומרנץ. “זה כולל כמובן שטיח אדום למוזמנים, בחירה של מלך ומלכת הנשף וארוחה כיד המלך, שנבחרה בקפידה אחרי מבחן טעימות של התלמידים במקום”. אין ספק, מדובר בהפקה יקרה ומושקעת מבחינת זמן וכסף כאחד. על ההפקה היו אמונים במהלך השנה צוות של הורים מתנדבים (נציג מכל כיתה) וצוות תלמידים (שני נציגים מכל כיתה). “בנינו צוותי עבודה שבחנו בקפידה את המוזיקה, האוכל, המקום ונושא המסיבה. אני מכנה את רוח הדברים שבהם התנהלה ההפקה הזו דמוקטטורה: לנו, ההורים, היה חשוב לבחור מקום שאינו הומה אדם ושניתן לסדר בו כניסה ויציאה אחת. הכרזנו מראש שזו מסיבה ללא אלכוהול, ושכל מי שיעבור על החוק לא ישתתף. החתמנו את התלמידים וההורים על הצהרה שבה הם מתחייבים לשמור על החוקים, והכרזנו שמי שיוצא ממקום האירוע לא רשאי לחזור”.
פומרנץ מאמינה שאזור המגורים בכל זאת ממלא פונקציה בדרך שבה ייחגג הנשף, ויש לה דוגמה מוחשית לכך: “לפני שנים אחדות, כשהתגוררנו בשיכון של אנשי קבע בגן יבנה, השמיניסטים ביישוב בחרו לציין את מסיבת סוף השנה בחוף הים ולא באירוע נוצץ שכזה. אני מניחה שזה עניין של נורמה. אבל בסופו של דבר זו המסיבה שלהם וחשוב שהם יחגגו על פי טעמם. כמובן בגבולות שנראים לנו, ההורים, ובצורה שמכבדת אותם, אותנו ואת בית הספר שבו הם למדו”. וכמה התענוג הזה עלה להם? בתיכון בליך גבו מכל תלמיד (או ליתר דיוק מכל הורה) 250 שקל, ובתוך כך כיסו גם את חלקם של תלמידים ממשפחות שידן אינה משגת. בשורה התחתונה, פומרנץ שלמה עם העניין: “אני מרגישה שאנחנו ההורים ‘משרתים’ את הילדים כדי לעזור להם לעשות אירוע נפלא שלא יישכח, במטרה שתהיה להם חוויה חיובית שתאפשר להם לפרוק עול, אך בצורה תרבותית. הם באמת שכבה נהדרת של צעירים מקסימים”, מסכמת פומרנץ.
ענת שוורץ, אמא לשמיניסט מתיכון בן צבי בקריית אונו שמופקדת על ארגון הנשף של בנה וחבריו, נמנית אף היא עם ההורים המעורבים שמבקשים לתחום את הנשף המושקע בגבולות החיובי והבטוח. “אני לא המצאתי את התרבות הזו, קיבלתי אותה בירושה, ועם נקודת הפתיחה הזו אני מנסה לפעול כמיטב הבנתי ותוך למידת טעויות העבר”, היא אומרת. “המטרה היא להפגין נוכחות ולמנוע מראש שתיית אלכוהול”. שוורץ מודעת לכך שישנם מקומות רבים שבהם תפריט הנשף כולל, מן הסתם, גם שתייה חריפה. אולם ההורים מתיכון בן צבי, כמו ההורים מבליך, החליטו להטיל וטו על העניין. רותי אלוש, יו”ר ועד ההורים, מוסיפה: “אנחנו גם לא מעודדים הגעה ברכב פרטי או בלימוזנה. השטח מחוץ למקום האירוע הוא סטרילי, כך שאין כניסה לרכבים פרטיים ובדרך הזו אנחנו מונעים מהנערים ומהנערות להכניס דברים אסורים למסיבה. הלימוזינה מאבדת מהחן שלה ברגע שהיא לא יכולה להגיע עד לכניסה”. אלוש אומרת שכאשר חבורת ילדים שוכרת לימוזינה היא עושה הסעות, ובכל פעם חוזרת לקחת קבוצה נוספת. “כתוצאה מכך, הראשונים מגיעים מוקדם מדי והאחרונים מגיעים מאוחר מדי ומפסידים מהעניין”.
כמו באוסקר: סטייל מכף רגל ועד ראש
בשנה שעברה הגיעה שוורץ לנשף הסיום כדי לצפות ולהשגיח בשמיניסטים, בזמן שהיא עצמה הייתה אמא לשביעיסט בבית הספר. “לשמיניסטים לא נוח שההורים שלהם מסתובבים בנשף, ולכן זה התברר כסידור מוצלח וגם השנה הורים מכיתה י”א ישגיחו. עם זאת, יש גם בוגרים שלא מפריע להם העניין וההורים שלהם ילוו את ההסעות ויפגינו נוכחות. “ההורים מתכננים הפתעה שאותה הם אינם מוכנים לחשוף, והילדים מצידם התגייסו לעניין – מגמות התיאטרון והקולנוע הכינו תוכנית אמנותית. בנוסף, מנחה סטנדאפ ילווה את האירוע”. שוורץ מתנחמת רק בעניין אחד – שהיא אמא לשמיניסט ולא לשמיניסטית: “עם בנים עניין הנשף קל יותר, אבל אמהות לבנות מספרות על הפקה מורכבת יותר, שכוללת שמלה, נעליים עיצוב שיער ואיפור”.
לירית צירמן-צימט מרשת חנויות המעצבים “אמה” מאשרת . לדבריה, במהלך ארבע-חמש השנים האחרונות ההכנות לנשף הפכו לאירוע הפסגה בקרב שמיניסטים. “הבנות מתייחסות לנשף ממש כמו לחתונה ומכינות לפעמים גם שתי שמלות לאירוע. הן מגיעות לחנות בלוויית פמליה יועצות, שכוללת חברות טובות וכמובן גם את אמא – מממנת החגיגה”. בחנויות המעצבים כבר יודעים לזהות את ההתרגשות הגדולה ומציעים לנערות סטיילינג מלא: שמלה, נעליים, תיק קלאץ’ ותכשיטים משלימים. “זה בפירוש לא טרנד של מרכז הארץ בלבד”, מבהירה לירית: “הגיעה אלינו נערה גם מקיבוץ בדרום, ובכלל – מגיעות נערות מכל הארץ, ממושבים ומקיבוצים”. כדי להימנע מתקרית מביכה נוסח קלי וברנדה מבוורלי הילס 90210 (שמלה זהה באותו אירוע) הבנות מצלמות את השמלות ומעלות לפייסבוק. “הן פותחות פורמים מיוחדים המיועדים לייעוץ עבנוגע לשמלות, וכך הן גם מוודאות שאף אחת לא תופיע עם שמלה זהה לזו שלהן. “הן נותנות פידבקים בלייב ומאוד מפרגנות”, מתארת לירית, ומודה שבאופן אישי קצת חבל לה ששגעת נשף כזו לא היתה קיימת בזמנה.
אלכוהול: לדאוג לפיכח אחד בכל קבוצה
הפסיכולוג החינוכי חיים עמית, מחבר הספר “הורים בטוחים בעצמם” (מודן 2012), אומר כי נשף הסיום הוא חלק מתרבות שלמה של צעירים. “זה לא התחיל אתמול, זה פשוט חיקוי של העולם הגדול”, הוא אומר. “העולם הוא גלובלי, כולם שומעים אותה מוזיקה, גולשים באותם אתרים וצופים באותם סרטים. לכן מאוד הגיוני שזה יקרה”. בעיניו, הנשף הוא סממן נוסף לתרבות שמקדשת את הנעורים, את הריגוש וההנאה. כלומר, מעבר לאמריקניזציה יש כאן עניין של סף ריגוש שכל הזמן רק הולך ועולה: “התפתחה תרבות של תחרות פנימית לא רק בהשוואה לאמריקאים. נערים ונערות רוצים שהנשף שלהם יהיה לפחות כמו בשנה שעברה, או כמו שהיה אצל האחות הגדולה – הם רוצים יותר מרגש ויותר נועז ומרחיקים כל הזמן את גבול הריגוש”.
עמית בהחלט מבין ללב ההורים שחשים קונפליקט בין הנורמה החברתית לבין ערכים של צניעות ומשפחתיות. “מצד אחד הם לא רוצים לפגוע במעמד החברתי של הילד, ומצד שני הם מאמינים בתפיסת עולם צנועה יותר ובחיסכון כלכלי”, הוא אומר, ולכן מציע להורים לנסות להתאגד מראש ולהכין עצמם לקראת נשף הסיום. איך עושים את זה? קובעים תקרת תקציב, למשל, מחליטים שמבוגרים יהיו נוכחים במסיבה ויפקחו על שתיית אלכוהול. “כל זה יכול להיעשות מראש, בתחום המניעה. אבל בסמוך לנשף הסיום, אני מציע לא לריב ולא להתווכח, אלא להתמודד חינוכית וערכית מול שלבי ההכנה”. עמית מציע להחליט, למשל, שבשום אופן לא מזמינים לילדה שמלה מחו”ל אלא הולכים ובוחרים שמלה בארץ. “חשוב פשוט להפגין נוכחות הורית בהכנות, לנהל משא ומתן ולהציב גבולות”.
ועוד מילה אחת על אלכוהול: לא כל ההורים מצליחים להתארגן כמו שוורץ ופומרנץ. עדיין, ברוב המסיבות של השמיניסטים אלכוהול הוא חלק בלתי נפרד מהתפריט ולעתים חלקם משתכרים עד אובדן חושים. עמית מתריע: “הבטיחו שתהיה הסעה מאורגנת, או שהורים יבואו לאסוף את הילדים בעצמם. ועל אף שלעתים זה נראה חסר סיכוי, חשוב לחזור ולדבר עם הילדים על הסכנות. אנחנו היחידים שיכולים להשמיע זאת באוזניהם”. בנוסף הוא מציע לקבוע בתוך קבוצות קטנות חבר או חברה שאינם שותים. “אחד פיכח יכול ממש להציל את המצב במקרה שמאבדים שליטה”, הוא מדגיש.
עכשיו רק נותר לחכות לחצות. בניגוד לכל האגדות שעליהן גדלנו, זו בערך השעה שבה הכול מתחיל…
אלכוהול: נזקים וסכנות ואיך להימנע מהם
אופנה: איזו טינאייג’רית הילדה שלך?
טלוויזיה: יצא לכן לצפות ב”תנוחי”? יש לכן עד סוף החודש
