מאת שרון נוטמן.
שייך לקטגוריית עמוד הבית מיוחד, תרבות ופנאי

 

יותר ויותר סופרים מחליטים להוציא את ספריהם כמהדורה דיגיטלית, כדי להרחיב את קהל היעד. שרון נוטמן שוחחה עם מנכ”ל הוצאה לספרים דיגיטליים ועם מחבר הספר “גן עדן על פני האדמה”, כדי להבין איך המגמה החדשה בעולם הספרות והטכנולוגיה משפיעה על בני הנוער, והאם היא תהפוך אותם לקוראים מן המניין

חוקרי תקשורת מתחבטים כבר שנים בסוגיה האם מהפכות תרבותיות מובילות להתפתחויות טכנולוגיות או להפך. אחרי שהחלפנו את הרדיו בטלוויזיה, את הקלטות בזיכרון נייד ואת הטלפון בסמארטפון, הגיחה מתחרה אמיתית לספר המודפס – המהדורה הדיגיטלית. היה זה טבעי שהתפתחות הסמארטפון והטאבלט, לצד האינטרנט, יובילו ליצירת מהדורות דיגיטליות לספרים – מה שמחייב גם את ההוצאות לאור להשתדרג בהתאם. מבחינת המתבגרים שלנו, המשמעות של מהדורות דיגיטליות היא שאין צורך לנתק את העיניים מהסמארטפון. וזה בעצם מה שהכי מעניין אותנו בסיפור הזה: האם מהפכה תרבותית כזו בעולם הספרותי עשויה לעודד את הילדים שלנו לקרוא הרבה יותר?

אין דרך חזרה

בניסיון להשיב על השאלה הזו, נפגשתי עם אילן בר, מנכ”ל חברת  Smarter- הוצאת ספרים דיגיטליים, והסופר והשחקן ג’ואי בר, שהוציא את ספרו השלישי “גן עדן על פני האדמה” במהדורה דיגיטלית. “מהדורה דיגיטלית היא למעשה פרסום של קובץ, ספר לצורך העניין, בגרסה דיגיטלית ולא כקובץ מודפס”, הם מסבירים. “יש מגוון טכנולוגיות וכל אחד בוחר לעצמו את הפורמט שנוח לו לעבוד איתו. כיום ניתן לרכוש את הקובץ דרך אתר האינטרנט של ההוצאה לאור ולהוריד אותו לכל מכשיר דיגיטלי: טאבלט, אייפון, אייפד, אנדרואיד, מה שאוהבים”.
מהם היתרונות של מהדורה דיגיטאלית על פני המהדורה המודפסת הקלאסית?

“קודם כול זה הרבה יותר נוח”, הם משיבים פה אחד. “גם ככה אנחנו נמצאים כל היום סביב מסכים, מה שמאפשר לספרים להיות הרבה יותר נגישים מאשר במהדורה מודפסת. מעבר לנגישות והנוחות, המהדורות הדיגיטליות תורמות גם לאיכות הסביבה ולהוזלת עלויות הספרים. הרי עלות הספרים המודפסים כרוכה בהוצאה הכספית הגבוהה עבור הנייר וההדפסה”. כשאני מבקשת מהם להצביע על חסרונות, הם טוענים שאינם מוצאים כאלה.
ובכל זאת, מה עם קהל היעד שהורגל לקרוא ספרים מודפסים, שריח הנייר והדפדוף הפכו אצלו לחלק בלתי נפרד מחוויית הקריאה?
“יש מבוגרים עם הרגלי קריאה מובנים, של שנים, ולא סביר שהם ישנו אותם. אבל אין ספק שקריאת ספר דיגיטלי היא הרבה יותר נוחה ונגישה. כאשר עוברים לקריאה דיגיטלית ומתרגלים אליה, כבר לא חוזרים אחורה”.

 

אבולוציה של הספר המודפס

אילן וג’ואי משוכנעים שבמהדורות הדיגיטליות טמון הכוח להגיע למה שהם מכנים “קהל אבוד”. “כל הדיווחים האחרונים מראים שרוב בני הנוער לא קוראים ספרים בכלל, והספר הדיגיטלי בהחלט יכול להוות פתרון. הרעיון הוא לקחת משהו שהם רגילים אליו, כלומר הטכנולוגיה וכל המסכים הדיגיטליים, ולהכניס לתוכו את הספרים”, מתאר אילן. כך אנחנו בעצם ‘מאכילים’ אותם בחצי כפית, כי ממילא הם סוחבים עליהם כל העת את המכשירים שלהם ולא מוציאים את הראש מהמסך. הספרים הדיגיטליים מאפשרים לנו לקחת משהו שהם לא מכירים ולהפוך אותו לנגיש ובשפה שלהם”.
ג’ואי מוסיף: “אני חושב שבני נוער הם מאוד מתוחכמים, הם אנשים סופר מעניינים ולכל אחד מהם יש עולם עם עושר תרבותי, אבל לצערי מבוגרים לא תמיד מבינים את זה. אני מאמין שבני הנוער יתחברו למהדורות דיגיטליות, ושבעקבות כך הם אפילו יחזרו בעתיד לקרוא ספרים מודפסים”.
אבל קריאת ספרים דיגיטאליים עלולה לחבר את בני הנוער למסך עוד יותר. כלומר, עוד שעות של אימוץ העיניים מול מסכים והתמכרות למכשירים. זה לא חיסרון?
“לא, כי כך או כך הם נמצאים מול המסכים. זה העידן שבו אנו חיים ואת ההתפתחות הטכנולוגית אי אפשר להפסיק, היא רק תתעצם. אז מה שצריך לעשות זה למצוא דרך שהם יקראו במציאות הקיימת. זה עדיף על כך שהם לא יקראו בכלל”.
אתם חושבים שחוויית הקריאה והפעלת הדמיון היא זהה בקריאת ספר דיגיטלי ובספר מודפס?
“כן, אני לא חושב שזה משפיע בצורה שונה על הדמיון. מה שמשפיע הוא הטקסט, המדיה לא רלוונטית. כדי לדמות את זה לספר מודפס, רוב תוכנות הקריאה אפילו עושות את האקט של הדפדוף, בלי שהקורא יצטרך להתאמץ”.
כשאני שואלת אותם האם הם צופים מהפכה תרבותית בעקבות המהדורות הדיגיטליות, הם מעדיפים להשתמש בהגדרה “אבולוציה של הספר המודפס” במקום “מהפכה”. לדבריהם, צריך לזכור שאנחנו רק בתחילת הדרך של הספרים הדיגיטליים. “הספר הדיגיטלי העתידי לא ייראה כמו היום, אלא יכלול אופציות רבות יותר במטרה ליצור גיוון בחוויית הקריאה – כמו סאונד או חוויה אינטראקטיבית. ההתפתחות הזו מאפשרת לנו להגיע לקהלי יעד נוספים, ובתוכם כאמור גם בני הנוער”.

העולם על-פי ג’ואי: חוויה עוצמתית ומרגשת

יותר ויותר סופרים מחליטים לבחון את היכולות של מהדורות דיגיטליות ולהוציא את ספריהם החדשים בפורמט הזה. גו’אי בר (שם עט: אסף בר) הוא אחד מהם, אולם במקביל להוצאת ספרו במהדורה הדיגיטלית הוא מתכנן להוציאו בהמשך גם במהדורה מודפסת.
למה בעצם בחרת להוציא את ספרך “גן עדן על פני האדמה” במהדורה דיגיטלית?
“ראשית, בעיניי זהו רעיון מבריק וחדשני וגם דרך נפלאה להגיע ליותר אנשים ולהרחיב את קהל היעד שלי. חוץ מזה, שמעתי שרם אורן עשה את זה, וזה חיזק את ההחלטה שלי”.
ובכל זאת, אתה עדיין לא בוטח מספיק במהדורה הדיגיטלית כדי לוותר לחלוטין על הספר המודפס.
” אני עדיין מתלבט לגבי העניין, ולכן קיבלתי אישור להוציא את הספר גם במהדורה מודפסת. עם זאת, אני מאמין שלאינטרנט יש את הכוח להביא את הספרים שלי למקומות רחוקים מאוד, שהספר המודפס לא יכול. אני אמנם מתגעגע לחוויה של להחזיק ביד ספר חדש שלי, אך יחד עם זאת אי מרגיש שהפורמט המודפס הוא מוגבל ואפילו מעט מיושן. אני מוצא את הקריאה של ספר דיגיטלי כמרגשת מאוד, וכאשר קראתי את הספר שלי במהדורה הדיגיטלית חוויתי אותו בדרך עוצמתית יותר”.
המהדורות של הספר הדיגיטלי ושל הספר המודפס זהות, או שנתבקשת לעשות שינויי תוכן וסגנון כדי להתאימו לפורמט הדיגיטלי?
“לא, הכתיבה והתוכן זהים, אבל כל המהדורות הדיגיטליות עוברות צנזורה מחמירה על ידי המו”ל. אני לא חוויתי הגבלות צנזורה על הספרים שלי, אבל צריך להבין שמכיוון שהאינטרנט חשוף ופרוץ גם לילדים, צריכים לצנזר סטיות, גזענות ועוד. בספר דיגיטלי אי אפשר להביע דעה פרובוקטיבית מדי כמו בספר המודפס”.
ג’ואי מאמין שבני הנוער יקבלו את המהדורה המודפסת בזרועות פתוחות. “אני חושב שהמהדורה הדיגיטלית תחולל שינוי תרבותי בדומה לשינוי שעורר הארי פוטר בעולם הספרים, והיית שמח להוביל את המהפכה הזו. מעבר לכך, אני משתמש בטכנולוגיה בכדי לחזק את המסר של הספר שלי ‘גן עדן על פני האדמה’. הספר הזה פונה לגולשי האינטרנט ומזהירם מפני השתלטות של הטכנולוגיה על האנושות. למעשה, אני עושה שימוש בטכנולוגיה כדי להתריע מפני השתלטותה והשתלטות האינטרנט על חיינו”.

יומנו של חנון – אפילו מתבגרים שלא אוהבים לקרוא הצליחו להתחבר אליו

לחץ חברתי: כך נעזור לילדינו להתגבר עליו

לשחק באמ”ת: משחק קלפים ייחודי, מחליף פסיכולוג