מאת דרור ינאי.
שייך לקטגוריית ירוק פלוס

 

גשם של אפר מזיקוקי די-נור, כבישים וקירות מרוססים בספריי שלג, עשן מנגל מעל כל המדשאות, שאריות מזון וכלים חד פעמיים בכל פינה. נו באמת, זה מה שמגיע למדינה שלנו ביום הולדתה? שינוי קטן בגישה יאפשר לכולנו לחגוג את הישראליות בגאווה, כמיטב המסורת וללא תוצרי לוואי

עבור ילדים אין חג יותר שמח מיום העצמאות. בערב החג הם הולכים ליריד המקומי, אוכלים “שערות סבתא” ותפוח בקרמל, משפריצים אחד על השני ספריי שלג וצופים בזיקוקים. למחרת בבוקר, הם יוצאים עם בני המשפחה לפיקניק בפארק הכי קרוב לבית, מפזרים כלים חד פעמיים ומתחילים ללעוס חטיפים בזמן שאבא עושה “על האש” (עד שהסטייקים יהיו מוכנים). כן, אכן שמח ומשפחתי. וכשהילדים שלנו שמחים אנחנו שמחים יחד איתם. אבל עצרתם פעם לחשוב מה ה”שמיח” הזה עושה לסביבה שלנו? די במבט חטוף סביבכם למחרת החג, כדי להבין שארץ ישראל לעולם לא נראתה כל כך רע. ועכשיו תכלס, האם זו חייבת להיות מתנת יום ההולדת שלנו למדינה? מה עם קצת כבוד לכלת יום ההולדת?

דרור ינאי:
כמה מילים על עצמי

בנוסף להיותי פעיל בגרינפיס ישראל, אני מתנדב בארגון אנונימוס למען זכויות בעלי חיים ומתפקד ככתב, צלם ועורך בטלוויזיה החברתית. מאז שאני זוכר את עצמי הייתה לי זיקה לשימור הסביבה, בגיל 22 עשיתי שירות לאומי בארגון גרינפיס למען איכות הסביבה בישראל על תקן תחקירן סביבתי – שם חשפתי מחדלים ועזרתי בניסוח קמפיינים מרכזיים. הבעיות הסביבתיות בישראל שאליהן נחשפתי בעבודתי, דרבנו אותי עוד יותר להיאבק למען הסביבה ובני האדם החיים בה.  אני מאמין שאם כל אחד יתרום מזמנו למען סביבתו, אפילו חמש דקות ביום, המקום שבו אנו חיים עתיד לתגמל אותנו הרבה יותר – מכל הבחינות.

לא רואים בעיניים

אין לי שום בעיה עם החג עצמו, חלילה. הבעיה היא הדרך שבה אנו חוגגים. הצטרפו אלי לשחזור החגיגה מערב החג ועד צאתו:

ערב החג, עשר בלילה. הרחובות מוצפים בספריי שלג. על הקירות, על הכבישים, על שיערם של עוברים ושבים. רגע אחד של שקט, המוזיקה נכבית, וזיקוקי די-נור בשלל צבעים מתפוצצים מעל ראשנו ומדגימים מופע אור קולי מהפנט. ומה קורה ברגע שהזיקוקים מתפוצצים ומאבדים מאורם? בתוך הזיקוק עצמו יש אבק שריפה, גופרית צהובה וחנקת אשלגן – שילוב קטלני אם אינו מטופל כראוי. כשהחומרים הללו מתערבבים יחד אחרי פיצוץ מבוקר, הם מאבדים מאורם דועכים בהדרגה. הבעיה היא שאחוז מסוים ממרכיבי הזיקוק נשארים באוויר.
למה זה כבר יכול לגרום? הנה לכם סיפור אישי: לפני כעשור אני עצמי הייתי נער בן 14. בערב יום העצמאות יצאתי עם חברים לכיכר שבו נערכו החגיגות מדי שנה, בעיר מגוריי. לאחר מופע הזיקוקים המרהיב התיישבנו על ספסל בקרבת מקום, ופתאום התחלנו כולנו להרגיש צריבה בעיניים. הסתכלתי סביב וראיתי חתיכות אפר מתחילות לרדת מהשמיים, כמו גשם שחור. קמנו והמשכנו ללכת. כמה מאות מטרים משם פגשנו חברים, שאף הם התלוננו על צריבה בעיניים וסיפרו כי ראו חתיכות אפר נופלות מהשמיים. לאחר ששטפנו עיניים ותחושת הצריבה עברה, שאלנו את אבא שלי למה לעזאזל זה מה שקרה לכולנו. הוא הסביר לנו שככל הנראה הרוח נשבה לכיוון הקהל (אולי היה אפשר להפעיל את הזיקוקים מכיוון אחר), ולכן המרכיבים הכימיקלים נדדו אלינו אחרי מופע הזיקוקים ונכנסו לנו לתוך העיניים.

היום אני כבר יודע כי מדובר בתופעה שכיחה ושבכל ערב יום עצמאות מגיעים עשרות אנשים למוקדים רפואיים עם תסמינים דומים למה שאני וחבריי חווינו אז, כנערים. אגב, לא רק בני אדם נפגעים מהכימיקלים שמפזרים זיקוקי הדי-נור, גם בעלי החיים לא מתים על זה. אלא מה? הם יכולים אפילו למות. כמעט בכל רשות עירונית ישנם דיווחים על פגרים של ציפורים למחרת המפגן הלאומי.

פחם באוכל ובאוויר

חצות. הרחובות הראשיים בכל עיר מלאים בדגלי ישראל, באנשים ו…בזבל. הרבה מאוד זבל! זבל של אוכל לצד בקבוקי ספריי זרוקים לכל עבר, בלונים, פלסטיקים מהבהבים. הזוהמה הזו מתפרסת עד לסביבת הבתים הסמוכים לזירת השמחה. מיד כשהחגיגה נגמרת צוות גדול של מנקי רחוב מנסים לאסוף את מה שאפשר כדי “לטשטש ראיות”, אך רק כעבור ימים ספורים נוכל באמת לנשום לרווחה. ואם חשבתם שהליכלוכיידה מסתיימת כאן, טעיתם בגדול.

יום החג, 10 בבוקר והלאה. בוקר טוב. הישראלים אורזים עצמם יחד עם חטיפים, שתייה והרבה בשר לסטייקים (שקיות זבל כמעט כולם שוכחים), ונעים לכיוון הפארק השכונתי או הלאומי לטובת מסורת הפיקניק המשפחתי. עכשיו, אני האחרון שיטען שפיקניק לא עושה טוב לנשמה. פיקניק זה דבר אדיר, כל עוד אנחנו מנקים אחרינו את הלכלוך ולא מכתימים בשחור את כל המסורת החיובית הזו ואת ארצנו היפה. מי שמעז לצעוד בפארקים ובגנים למחרת יום העצמאות יתקשה לזהות פיסת דשא ירוקה בין הררי הזבל והפחים המפוצצים בשקיות, ויפגוש עובדי ניקיון מתוסכלים במיוחד. המראה לא מלבב בכלל.
ובזמן שהלכלוך הנערם בגנים מזהם את הקרקע, העשן מהמנגלים מזהם את האוויר שאנחנו נושמים ואת האוכל שאנחנו אוכלים. כן, המנגל של יום העצמאות גורם לזיהום אוויר כבד במהלך יום החג וגם וכמה ימים לאחר מכן, כי גם אם חמקתם משובל העשן הלבן – אתם עדיין שואפים לריאותיכם חלקיקי פחמן, או בשמו היותר מוכר Co2, שהוא בדיוק אותו פחמן שנפלט מתחנות הכוח. ואם לא די בכך, אותם חלקיקי פחמן נטמעים לנו בתוך הסטייק, בתוך השישליק ובתוך הקבב – ככה שגם אם הצלחתם לא לנשום את זה, תיאלצו לעכל את זה עם האוכל.

נקי להיות ישראלי

נו, איך אנחנו נראים במראה? לא משהו, נכון? אבל אפשר לחגוג יום עצמאות למהדרין גם בגרסה ישראלית נקייה יותר. חמשת הכללים הבאים יעזרו לכם לעשות זאת בהצלחה:

    • לא משאירים עקבות: אל תשכחו לדחוף לתיק של הפיקניק כמה שקיות זבל. בסיום הארוחה בחיק הטבע, חלקו לכל אחד מבני המשפחה שקיות לאיסוף השאריות והשאירו אחריכם דשא ירוק ונקי. כך תרוויחו לא רק כבוד למדינה אלא גם חינוך הדורות הבאים לאחריות ולמשמעת סביבתית. אגב, גם אם תיתקלו בשאריות זבל שאחרים השאירו בקירבת מקום – זו לגמרי לא בושה לאסוף גם אותו. אם תתייחסו אל עצמם כ”פראיירים” גם הילדים שלכם יהיו גאים בכם.
    • בלי חד פעמי מפלסטיק: נכון שקשה לשנות הרגלים, אבל חשבתם פעם איזה נזק מביאים עמם הכלים החד פעמיים שרובנו קונים בלי לחשוב פעמיים. הכלים הללו עשויים מפלסטיק שמזהם את הסביבה גם בתהליך יצירתו וגם בהטמנתו או שריפתו – פלסטיק שאינו ניתן למיחזור. האלטרנטיבות הן כלים רב פעמיים העשויים מפלסטיק עמיד או כלים חד פעמיים העשויים מנייר קשיח.
    • גזייה במקום מנגל: אני יודע שאמנם המנגל הוא סוג של מסורת ישראלית, אבל המסורת האמתית אינה בין ברזלים ופחמים, אלא בארוחה משפחתית בחיק בטבע יחד עם קהילה שלמה. אם אתם רוצים לחמם אוכל ולעשות על האש, יש כמה חלופות טובות מאוד למנגל. גזיה למשל, יכולה לספק את צרכי הבישול הבסיסיים. היא תואמת למחבת קטנה שעליה אפשר לבשל כל סוג בשר שהו.
    • לא חייבים לבשל בשטח! אפשרות שכדאי להביא בחשבון אם אתם בהרכב מצומצם: את הסטייקים מכינים בבית ואורזים לפיקניק בכלי פלסטיק.
    • בלי ספריי שלג: תרסיסי השלג והחוטים הפכו למוצרי קאלט עבור ילדים ונערים ביום העצמאות. זה הזמן להבהיר להם חד משמעית שמדובר בספריי מסוכן, המכיל חומרים דליקים ורעילים, וכי מדי שנה מגיעים מאות ילדים לחדרי מיון לאחר שנפגעו בעיניהם מהתרסיסים הללו. משרד התמ”ת אף הוציא הודעה המזהירה מפני המוצרים מהסוג הזה.

שיהיה לכולנו חג עצמאות שמח ומהנה. ואנא מכם, במהלך החגיגות נסו לחשוב על מה שנכתב כאן, והשתדלו לזכור: אנחנו אמנם החוגגים, אך כלת המסיבה היא ארצנו. בואו ניתן לה את הכבוד המגיע לה!

 

בחן את עצמך: עד כמה אתה ידידותי לסביבה?

אחת ולתמיד: חלב פרה זה טוב או רע?

הבלוג של נירית: המשפחה הישראלית גרסת 2012