מאת קוני פרנסיס.
שייך לקטגוריית בלוגים, קודם כל אישה

משבר גיל 40 מכה בך בעוצמה. בהתחלה את נלחמת בכל כוחך להחזיר את התשוקה שאבדה לכם בסקס. כשזה לא הולך, את מפנה את התשוקה לקריירה שהזנחת עד היום. רק אז את מוצאת את הדרך חזרה, אל עצמך, וגם אל סקס מסוג חדש וטוב. פוסט לנשים (בשלות) בלבד


זמן קצר לאחר שאת חוגגת יום הולדת 40, את מתחילה להרגיש בלויה, שלא נאמר זקנה. את מסתכלת קדימה ורואה רק הידרדרות. בן הזוג שלך כבר לא חושק בך כמו פעם – ואני לא מתכוונת לפעם של לפני 15 שנה, אלא לפעם של לפני שנתיים או שלוש. חברות אומרות לך שהזמן עושה את שלו וככה זה ביחסים מונוגמיים ארוכי טווח, אבל לך עדיין נראה שכולם עושים סקס,כל הזמן,ואת רק מפנטזת.
בשלב ראשון את מסרבת להשלים עם גורלך. את מנסה הכול. קונה תחתוני תחרה;נותנת צ’אנס לשעשועי מין חדשים – רובם מביכים להפליא, גם אותך וגם אותו; מדברת על פנטזיות ובסתר ליבך צוחקת על עצמך שהגעת לתחתית המדרגה; שואלת את עצמך אם זה מה ש’מכוערות’ עושות כל חייהן – משתדלות כל כך…?

המשבר שלו (שעיר ומתנשף)

ואז מגיע שלב הייאוש. אחרי שחשדת שיש לו מאהבת, שהוא התמכר לסרטים כחולים, או שהוא עושה חפוזים בצהריים בזמן שאת בעבודה- את מתחילה להבין שכל ההשערות הללו לא מובילות אותך ואת חיי המין שלך לשום מקום מלהיב או מלא תשוקה. להפך. ולכן את מניחה לו, מניחה לכם.
בשלב הבא את מבינה שאת לא מסוגלת לוותר על מין ומנסה להיות יצירתית, אך הפעם מפנה את היצירתיות כלפי חוץ: אל גברים מהעבר, גברים מזדמנים, פלירטוטים ורומנים קצרי מועד. מהר מאוד את מגלה שאת לא בנויה לזה. את מתאכזבת לגלות שאם לא בגופך אז לפחות בנפשך את עדיין צעירה ותמה, ולכן אינך יכולה לנהל חיים כפולים ומסתוריים ולחוש הגשמה עצמית.
את חוזרת לבעלך, מסתכלת עליו היטב, וברוח טובה (לשם שינוי) מבחינה שגם הוא כבר לא מה שהיה פעם. בעוד את נלחמת בכל כוחך נגד הזמן באמצעות הרבה ספורט, שתיית “תה ירוק” ואכילת ירקות טריים, הוא רובץ במלוא תפארתו מול הטלוויזיה ובוהה בלטאות בערוץ הטבע. את שמה לב שהוא כבר לא מוריד חולצה כשהוא נכנס למיטה. גם בקיץ. מדי פעם הוא מגלח את השערות, ואחר כך הוא מתגרד במשך שבוע מכיוון שהן גדלות מהר יותר מהזמן שלקח לו להוריד אותן. אתם מתלטפים ונוגעים וצוחקים ורבים, אך אין בכך שום דבר מרגש. כן נעים, לפעמים.כן מנחם. אבל זהו. רק אז את מבינה שהגבר שהיה כל כך בטוח בגבריות שלו עובר גם הוא משבר מכובד משל עצמו. המרץ כבר לא מה שהיה פעם, לא במין ולא בכלל. ואם הוא מעשן, הגוף שלו כבר לא סופג באהבה ובקלות את העשן. הסיגריה עוברת מצוין רק עם משאף ביד שמאל. וספורט? זו ממש מילה גסה, לפחות אם  לא בחרת גבר מהסוג שיוצא עם טייץ לרכיבת אופניים אלא משהו קדמוני יותר– כזה שהיום נשאר בעיקר…שעיר.

תשוקה אדירה לקריירה (כלומר לעצמך)

החיפוש וההתנסויות לא מובילים אותך לתובנות כלשהן, אלא בעיקר מחזירים אותך לנקודת המוצא. קרי, אין סקס! אז את מתחילה לתהות לאן תפני את התשוקה, כי הרי לימדו אותך שזה לא בריא לוותר על סקס בגיל 40 (מילא מזדקנת, לפחות שתהיי בריאה!). כשאת מנסה לחשוב על הצעד היצירתי הבא, את מגלה להפתעתך שהסקס כבר לא מעניין אותך יותר.
בלי לשים לב, גופך הבין את המסר והעלה את התשוקה העזה במעלית מהירה למוח. כן, נקרא לזה תשוקה קוגניטיבית. ואז את פותחת בקריירה – זו שריסנת עד לאחרונה, כשעוד ייחלת לאיזושהי  התעוררות בין הסדינים.
את מגלה שהקריירה ממלאת אותך תשוקה והתלהבות, ולפתע אינך נזקקת לאף אחד – אלא דוהרת על גלי הסיפוק וההגשמה שלך, ושמישהו ינסה לעצור אותך. את מתרוצצת ופוגשת ויוצרת ומתחדשת ומתנסה, ממלאת צרכייך על ידי עצמך ומגלה שאת מתמכרת לכך. את רוצה עוד ועוד, כמו נימפומנית של גילויים חדשים, של עצמאות וייחודיות. מה שגברים נתנו או ציפית שיתנו לך כל חייך, את מקבלת בדרך מפתיעה ומוזרה מתוך עצמך ומתוך אינטראקציה עם העולם.

הכי סקסית בעולם (ובלי הרבה סקס)

ואז, יום אחד קורה נס. פתאום את מתחילה להסתכל על עצמך אחרת, מלטפת את עצמך ומרגישה מאוד נשית וסקסית. את בטוחה בעצמך, בגופך, בחושניות שיש בך ובהבנה החדשה שלך את מושג הארוטיקה. את לא סופרת יותר כמה פעמים עשיתם סקס בחודש האחרון, כי זה לא מעניין. את יודעת גם למה: כשאת חיה באמת,הסקס מדהים וקורה בדיוק בזמן וברגע הנכון. אין חשבונות, אין לחץ, אין ציפיות.
זוהי תורת הכאוס בהתגלמותה. לא מדובר בתהליך אלא פשוט ביכולת שלך להיות נוכחת בכל חוויה שקורית לך. להרגיש אותה באמת, בלי לשפוט. אגב, אומרים שהשיא הוא בגיל 50 (יש למה לצפות). מרתקים הם חיי האישה הבשלה!

לפוסט הקודם של קוני פרנסיס: הספירה לאחור

חושבת על הסבה מקצועית? כך תעשי את זה נכון

סקס במשבר: איך עושים את זה כשיש מתבגרים בבית?