מאת עשר פלוס.
שייך לקטגוריית בריאות, גוף ונפש

המתחים שמאפיינים את גיל ההתבגרות עלולים לגרום להופעתן של אלרגיות או להחמרתן. איך ניתן להתמודד עם אלרגיה הנובעת ממצבים רגשיים? משלבים הומיאופתיה עם אורח חיים בריא

מתבגרים ובני נוער רבים סובלים מאלרגיות או רגישויות, בעיקר בעור או בדרכי הנשימה, שלא הופיעו אצלם קודם. במקרים אחרים, אלרגיה שממנה הילד סבל בעבר מופיעה אצלו ביתר חומרה דווקא בגיל ההתבגרות. התופעה נובעת מכמה סיבות: בתקופה זו נפוץ יותר שימוש במוצרי טיפוח ואיפור (בין היתר כדי להתמודד עם תופעת האקנה אצל בנים ובנות); עשויה להיות חשיפה למזונות חדשים, שבתקופת הילדות לא נכללו בתפריט (למשל דגים או פירות ים), ולכך נוספים שינויים הורמונליים ובעיקר מה שאנו מכנים “סטרס”. כשמדברים על סטרס אצל מתבגרים, הכוונה היא למתחים חברתיים, מתח בעקבות בחינות הבגרות, מתחים משפחתיים ואחרים. לסטרס הזה, כמו למצבים רגשיים אחרים, מייחסת הרפואה המשלימה תפקיד חשוב בהופעתן של אלרגיות או החמרתן.

כוחות הריפוי העצמי

“ביטוי האלרגיה אצל מתבגרים זהה לביטוי שלה בגילאים אחרים”, מציינת ד”ר רינה מרקוביץ, רופאה כללית ומנהלת המגמה להומיאופתיה קלאסית במכללת רידמן לרפואה משלימה. “הוא יכול לערב את מערכת הנשימה העליונה (נזלת, התעטשויות, דמעת) עם או בלי מעורבות ריאתית של אסתמה. כמו כן הוא עשוי לבוא לידי ביטוי על פני העור – אם בצורת אורטיקריה סרפדת – תופעה של נגעים מורמים ומגרדים על פני העור, ואם בצורת ‘אטופיק דרמטיטיס’ – נגעים מגרדים על פני הגוף, בעיקר בקפלים”.
איך מסבירה הרפואה המשלימה את הקשר בין סטרס לאלרגיות?
“בבסיס הרפואה המשלימה עומדת ההבנה שבכל אחד מאתנו טמון רופא פנימי, המפעיל את כוחות הריפוי העצמי שמתחזקים את הבריאות שלנו ביומיום ומתמודדים עם מצבי לחץ ועם גורמי מחלה חיצוניים. קיים איזון עדין בין גורמי הסטרס לבין היכולת של כוחות הריפוי להמשיך ולהשאיר את האדם בקו הבריאות, אך מעברים ומשברים בחיים עלולים להוציא את האדם מהאיזון הזה. ואכן, לא פעם אנו עדים להתפרצות של מחלה זו או אחרת במהלך או בעקבות אירועים מלחיצים. כך למשל, נער בגיל ההתבגרות שסבל בעברו מנזלת רק מדי פעם, עשוי לפתח מצב כרוני של אלרגיה המתבטאת בנזלת מימית, התעטשויות, דמעת וגרד בעיניים”.
איך נעשה האבחון לצורך טיפול?
“בהומיאופתיה קלאסית הטיפול מתמקד בחיזוק האדם החולה ובניסיון להשיב לכוחות הריפוי העצמי שלו את היכולת להחזיקו בקו הבריאות. כך יוכל המטופל להתמודד בכוחות עצמו עם גורמי סטרס וגורמי מחלה גם בעתיד, מבלי לפתח סימפטומים חולניים כלשהם”, מסבירה ד”ר מרקוביץ.
“במהלך המפגש עם המטופל, ההומיאופת אוסף את מכלול המידע אודות התלונות המטרידות, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי, כשהוא שם דגש על הדרך הייחודית שבה נחווית המחלה. בנוסף מברר ההומיאופת על תכונות האופי הבסיסיות של המתבגר, על אירועים משמעותיים בחייו והדרך שבה הושפע מהם, ועל היסטוריה רפואית מלאה כולל אבחנות קונבנציונליות. על סמך כל אלה בונה ההומיאופת מעין תמונת מחלה, והשלב הבא הוא מציאת התרופה ההומיאופתית שתתאים לתמונת הזו ושתוכל להפעיל את כוחות הריפוי העצמי בצורה אופטימלית”.

לאכול טוב, לישון טוב

ד”ר מרקוביץ טוענת כי טיפול הומיאופתי מתאים מאוד למצבים שבהם נצפה קשר בין תופעות גופניות לבין מצבי סטרס. “על אף שאנו נוטים לייחס את הופעת הסימפטומים לגורמים חיצוניים, הרי שמדובר בסימפטומים המצביעים על חוסר איזון פנימי”, היא אומרת. “לכן, סילוק הגורם החיצוני בלבד לא יפתור את הבעיה, אלא רק טיפול מכוון להחזרת האיזון הפנימי. במקרים קשים ייתכן טיפול תרופתי במקביל לטיפול ההומיאופתי, לפחות בתחילת התהליך הטיפולי, כשהמטרה הסופית היא לשחרר את המטופל במידת האפשר מהתלות בנטילת התרופות, הקונבנציונליות וההומיאופתיות”.
איך הורים יכולים לזהות שהמתבגר שלהם מצוי בסטרס? האם ייתכנו סימנים גופניים נוספים?
“סימנים שעשויים להצביע על סטרס הם שינויים בתיאבון, הסתגרות בבית, תלותיות יתר בהורה או בדמות משמעותית אחרת, שינויים בהרגלי היציאות ועוד”.
האם ישנם שינויים באורח החיים שכדאי לבצע בעקבות הופעת אלרגיות בזמני מתח, למשל בזמן בגרויות?
“השינויים צריכים להיות בכיוון של אורח חיים בריא יותר, כמו תזונה המבוססת ברובה על ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים; הימנעות מצריכת מזון מעובד, סוכרים, חומרים משמרים וצבעי מאכל; הקפדה על שעות שינה סדירות, שעשויה להקל על הסימפטומים ולחזק את הגוף, ועוד. שילוב של כל השינויים הללו עם טיפול הומיאופתי מביא לתוצאות מהירות יותר ולטווח ארוך בטיפול באלרגיות אצל מתבגרים”.