מאת דרור ינאי.
שייך לקטגוריית ירוק פלוס

לא רוצים לפספס את מסורת החג, אבל גם לא מסתדר לכם להצטרף לפעילות של קק”ל או של רשות הטבע והגנים? בני נוער מרגישים לפעמים שהנטיעות ההמוניות כבר לא בשבילם. קבלו שלוש הצעות לחגיגת ט”ו בשבט אלטרנטיבית-משפחתית למענכם ולמען הסביבה


ט”ו בשבט הוא החג היהודי הממחיש באופן הטוב ביותר את החשיבות של איכות הסביבה לחיי האדם (אגב, בקצה השני נמצא ל”ג בעומר, שכמו שורף את כל העקרונות הקשורים לעניין). בחג האילנות, הדוגל בנטיעת עצים, אנו אוכלים מפרי העץ ומזכירים לעצמנו שמחוץ לגבולות הקניון והג’ימבורי נמצאת הדרך האמיתית שבה אנו צועדים מימים ימימה – דרך הטבע.
בגילאי הגן והכיתות הנמוכות נהוג להתאסף, כל הילדים ולפעמים גם הוריהם, לטובת פעילות משותפת של הכנת סלסלות עם פירות יבשים ונטיעת עצים. אבל מה קורה כאשר הילדים כבר גדולים יותר, או כשאינכם מוצאים את הזמן להתפנות מעבודתכם כדי להצטרף אליהם לחגיגת הנטיעות המסורתית? בינינו, למרות שתמיד כיף לצאת אל חיק הטבע, ככל שילדכם מתבגר הוא נעשה קשוב פחות והרעיון להצטרף לפעילות רשמית עשויה להצטייר בעיניו כטרחנית ומשעממת.

דרור ינאי:
כמה מילים על עצמי

בנוסף להיותי פעיל בגרינפיס ישראל, אני מתנדב בארגון אנונימוס למען זכויות בעלי חיים ומתפקד ככתב, צלם ועורך בטלוויזיה החברתית. מאז שאני זוכר את עצמי הייתה לי זיקה לשימור הסביבה, בגיל 22 עשיתי שירות לאומי בארגון גרינפיס למען איכות הסביבה בישראל על תקן תחקירן סביבתי – שם חשפתי מחדלים ועזרתי בניסוח קמפיינים מרכזיים. הבעיות הסביבתיות בישראל שאליהן נחשפתי בעבודתי, דרבנו אותי עוד יותר להיאבק למען הסביבה ובני האדם החיים בה.  אני מאמין שאם כל אחד יתרום מזמנו למען סביבתו, אפילו חמש דקות ביום, המקום שבו אנו חיים עתיד לתגמל אותנו הרבה יותר – מכל הבחינות.


בדיוק מהסיבה הזו רציתי לעדכן אתכם בכך שאתם ממש לא חייבים לצאת מהבית כדי להתחבר לשורשים. תוכלו להקצות לכם זמן איכות עם הילדים אחר הצהריים בט”ו בשבט עצמו או בסוף השבוע, ולהתחבר למסורת החג אפילו בחצר הבניין או בסלון ביתכם (לא, לא דרך הפייסבוק)!

נטיעת עצים – גרסת הבית

בפעילות הזו אנחנו מרוויחים פעמיים: גם שעת איכות עם המתבגר/ת וגם השקעה אסתטית בביתנו הקט.
מה עושים? קונים יחד שתילים קטנים וזרעים של פרחים ושותלים אותם באדניות מחוץ לחלון, בעציצים בתוך הסלון, במרפסת או אפילו בחצר הבניין או הבית.

איך עושים? תנו לילדיכם לבחור בפרחים שתרכשו (אולי הם אפילו ירכשו בעצמם, מדמי הכיס), אך לא לפני שתעשו קצת “שיעורי בית”: בררו היטב אילו תנאים נחוצים לצמחים ולפרחים (אור או צל, כמות מים) ובהתאם לכך החליטו גם באיזה אזור בבית לשתול אותם. הפעולה של השתילה  באדמה היא עיסוק מלכלך ומגבש, ולכן מתאים לילדים בגילאים שונים. סיכוי טוב שתיווכחו באחוות אחים מתגבשת לנגד עיניכם.

פירות יבשים – הגרסה האורגנית

למה בכלל צריך פירות יבשים אורגניים? לא כולם יודעים, אבל למרות התדמית החיובית של פירות יבשים כתזונה בריאה ומומלצת, רוב הפירות היבשים שמוכרים לנו בסופר רחוקים מאוד מלהיות בריאים ולא מזיקים. כל פרי שעובר תהליך ייבוש מאבד ויטמינים ומים המצויים בקליפתו ומשחיר בתוכו. כדי לפצות על הנזק הוויזואלי, החברות המסחריות מוסיפות לפירות גופרית דו-חמצנית (E-905), שמעניקה למוצר את הצבע המקורי של הפרי מלפני הייבוש. מדובר בחומר לא בריא בעליל, שבשימוש מרוכז יותר משמש בתעשיית הדישון וההדברה.

מה עושים? ניתן ליהנות מפירות יבשים נטולים כימיקלים, אם באמצעות רכישת פירות יבשים אורגניים בחנויות טבע ואם באמצעות הכנתם באופן עצמאי בבית.

איך עושים? כך מכינים פירות יבשים אורגניים לבד:
1. חותכים לרצועות את כל הפירות הרצויים (תמר, שזיף, פפאיה, תאנה וכו’) ומניחים אותם בתוך כלי פלסטיק רחב (רצוי טאפרוור). דואגים שהפירות יהיו מונחים באופן מאוזן על משטח אחד, כך שאף פרי לא יעלה על השני.
2. עוטפים את הכלי בניילון שקוף נצמד ומחוררים אותו עם סיכה, כדי שהפירות יקבלו חמצן.
3. מניחים את הכלי למשך כארבעה ימים במקום החשוף לקרני השמש.
4. זהו, מוכן. מכיוון שהפירות נקיים גם מוחמרים משמרים, לא תוכלו לשמור אותם עד השנה הבאה, אבל לחג הזה אתם בטוח מסודרים!

“גינה לי גינה לי” – גרסת השכנים

את הרעיון הבא קיבלתי מהפיה הירוקה, מירית חביב, בעלת בוטיק אקולוגי שמטפחת רעיונות המיטיבים עם הסביבה. הרעיון הוא כזה: אם זכיתם בשכנות טובה ובדיירים חביבים בבניין או ברחוב, תוכלו לשתף עמם פעולה ביצירה משותפת של פעילות משפחתית לרגל חג האילנות. המושג “חקלאות עירונית” תופס תאוצה בשנים האחרונות ברחבי הארץ, ומהווה כנראה פיצוי עבור העירוניים הכמהים לפרקים ליתרונות של חיי המושב והקיבוץ. ואם בסוכות בונים סוכה משותפת, הרי שבט”ו בשבט אפשר ליצור גינה משותפת.

מה עושים? בוחרים חלקת אדמה המוסכמת על השכנים ויוצרים גינה קטנה, שבה ניתן לשתול כל מה שלבכם חפץ בו (מישהו אמר נענע ועשבי תיבול?).

איך עושים? נציגי הדיירים קונים במשותף את הזרעים והשתילים, ובשלב הבא מתאגדים כולם יחד ומכשירים את הקרקע המוסכמת באמצעות מעדרים. דיירי השכונה חופרים תעלות לא עמוקות לאורך הקרקע, ובתוכן שותלים את הזרעים במרווח של עשרה ס”מ האחד מהשני.
גינת השכנים יכולה להניב הרבה יותר מפרחים ומזון. הכוונה היא כמובן לחיבור בין אנשים וגם למקום מפגש מטופח, עבור הורים וילדים כאחד. רק לא לשכוח שתוקף הגינה אינו פג לאחר החג, שכן הגינה זקוקה לטיפול מתמשך ולהרבה תשומת לב ואהבה.

בואו ננצל את ההזדמנות לחגוג את ט”ו בשבט בסימן שיתוף פעולה בין שכנים ובין הורים וילדים, סביב המטרה המשותפת לכולם: ליהנות מהטבע ולייפות את הסביבה.

לפוסט הקודם של דרור: עד כמה אתם ידידותיים לסביבה?

טיפוח לאם ולבת: “הרשימה השחורה” במוצרי הקוסמטיקה

עצות מועילות לנערות ולאמהות הסובלות מהתסמונת הקדם וסתית