מאת לימור סימון.
שייך לקטגוריית בצפר, חברה

 

כמחצית מהנערות הנורמטיביות נמצאות בקשר רומנטי שכולל אלימות פיזית או נפשית. רובן בעלות הערכה עצמית נמוכה וחוות בלבול בין מושגים של אהבה וכבוד למושגים של קנאה ושליטה. בצד השני עומדים נערים שמתקשרים עמן באמצעות חיזור אלים. את המאבק באלימות נגד נשים, המצוין היום, צריך להתחיל כבר משם

לילך, נערה בת 15 ממרכז הארץ, מדווחת לחבר שלה בכל חצי שעה היכן היא נמצאת ומה היא עושה. הנער, המוכר כבן זוגה בשנה האחרונה, מתקשר אליה בלי הרף – וגם אם היא בשיחה ממתינה הוא לא מוותר. כשהיא כבר עונה, הוא צועק עליה ורודה בה. אם לא די בכך, הוא מפעיל עליה לחץ גדול לקיים עמו יחסי מין, וכשהיא אומרת לו כי אינה מוכנה לכך – הוא מאיים עליה שהוא יספר לחבריו שהיא “שרמוטה”.

נופר, נערה בת 14 מדרום הארץ, נאלצת לשקר להוריה בכל פעם שהיא חוזרת הביתה עם סימן כחול ביד. החבר, שאף הוא מתקשר אליה באובססיה ואינו מאפשר לה לדבר עם אף בן אחר מהשכבה בבית הספר שבו הם לומדים, נוהג להשפילה ולעתים אף להכות אותה – לרוב ליד חבריו. נופר מפרשת את התנהגותו כאקט של אהבה, ועבור מילה טובה אחת היא מוכנה לספוג אינספור השפלות.

בחני את עצמך

יוצאים ממעגל האלימות: נורות אדומות עבור מתבגרות ומבוגרות

1. קנאה מוגזמת: בן הזוג מגלה קנאה – לא בצורה של שיתוף ברגשות אלא בהתנהגות שתלטנית.

2. רכושנות: את מאופרת מדי לטעמו, הוא מחליט מה תלבשי, את דורשת את אישורו לפעולות ומעשים שלך; על פי רוב, את נכנעת לרצונותיו ונמנעת מלעשות דברים בשל החשש שמא תכעיסי אותו או תפגעי בו.

3. בידוד: הוא מציג את חברותייך ואת משפחתך באורח שלילי, ואומר דברים בנוסח: “כשאת חוזרת מחברתך את כבר לא נשמעת אותו דבר” / “היא משפיעה עלייך לרעה”, וכו’. הבילויים שלך עם משפחתך וחברייך נראים לו כחוסר נאמנות, כאילו את אוהבת אותם יותר מאשר אותו.

4. זלזול וחוסר הערכה: אם הוא מעליב, משפיל, לועג ומזלזל בך ובמעשייך בנוכחות אנשים אחרים. ‘עושה סימנים’ שאת מדברת שטויות.

5. ביקורת רבה והאשמות: לעתים קרובות את מוצאת את עצמך מתגוננת, או מרגישה אשמה. הוא מאשים אותך בבעיות שיש ביחסים ביניכם או בבעיות שלו.

6. חשדנות רבה: כל איחור או אי מענה לטלפון גורמים לו לסצנת קנאה.

7. פתיל קצר: הוא מתרגז ומתפרץ לעתים קרובות.

8. תפיסת המציאות בשחור-לבן: דעות פסקניות בנושאים שונים – סטריאוטיפים וגזענות.

9. פחד מצדך: את מפחדת מתגובותיו על מעשייך או על דברייך.

10. קללות מצדו: הוא מקלל אותך ומשפיל אותך.

11. אלימות פיזית: אם הוא מכה דוחף, סוטר וכדו’.

12. יחסי מין: הוא דורש ממך לקיים עמו יחסי מין או מעשים מיניים אחרים שאינך מעוניינת בהם.

13. איומים: הוא מאיים או רומז שיפגע בעצמו או בך אם תעזבי אותו; הוא מאיים בעונש על התנהגות “לא נאותה” שלך.

14. התנהגות אובססיבית: כשהוא לא מצליח להשיג אותך בטלפון הוא מתקשר ללא הרף שוב ושוב, דורש סדר מושלם, עוקב אחרייך ואחרי השיחות שלך או בודק הודעות בפייסבוק.

15. אם הוא מבטיח שרק אם תשתני הוא ישתנה והכול יהיה בסדר ביניכם.

16. הפחתת ערך והכחשה: כשאת אומרת לו לאחר שהתפייסתם ממריבה עד כמה נפגעת מהתנהגותו, הוא מפחית בערך הפגיעה ומאשים אותך שגרמת לו להתנהג כך.

אם לפחות שש מתוך ההתנהגויות הללו מתרחשות בקשר שלך על בסיס קבוע, את נמצאת בקשר אלים ועלייך לפנות לעזרה!

לאו דווקא מהבית

מערכות היחסים של לילך ונופר הן רק שתי דוגמאות לדרך שבה מתנהלים קשרים רומנטיים בקרב לא מעט מתבגרים. קשרים אלו מושתתים על יחס אלים ופוגעני מצד הנער כלפי בת זוגו. שרון אדלר, מנחת קבוצות הורים וילדים, שעובדת בעשור האחרון בעיקר עם נערות מתבגרות במטרה להעצים אותן (בין היתר במסגרת “בתים חמים לנערות בסיכון”), מכירה את הנערות הללו מקרוב. ניסינו לברר עמה מה גורם לאותן נערות, על אף גילן הצעיר, לעשות הכול למען החבר שלהן: לספוג השפלות, לציית לדרישות קיצוניות הנובעות מקנאה, ולפעמים גם…לחטוף מכות. הן מצדן בדרך כלל לא ממש מבינות על מה המהומה, כי במילון הפנימי שלהן לא קיים שום דבר פסול באופי הקשר שבו הן מצויות – בדרך שבה הנער מתנהג כלפיהן.

אדלר מציינת כי בעגה המקצועית התופעה הזו מכונה “חיזור אלים”, גם כאשר לא נכללת בקשר הזה אלימות פיזית אלא “רק” אלימות רגשית ומילולית. ושלא תתבלבלו. התופעה אינה מדלגת על נערות ממצב סוציו-אקונומי גבוה יותר. הנערה יכולה להתגורר בבית מפואר ברמת השרון ועדיין להיכלל בסטטיסטיקה. והסטטיסטיקה העדכנית היא זו: כ-90 אחוז מהנערות המוגדרות כנערות בסיכון וכ-50 אחוז מהנערות הנורמטיביות נמצאות במערכת יחסים שכוללת אלימות פיזית או נפשית.

מה זה בכלל “חיזור אלים”?

“חיזור אלים כולל איום בהתאבדות, איום בפגיעה פיזית או רצח, השפלה של בת הזוג בפני החברים, קריאה בשמות גנאי, הפעלת צנזורה על צורת הלבוש וההתנהגות, שליטה בהחלטות עם מי ומתי להיפגש, צורך אובססיבי בזמינות מתמדת של בת הזוג בכל רגע ורגע, וכיו”ב”, מפרטת אדלר.
האם התופעה הזו מוכרת רק אצל נערות העדות למודל דומה בביתן או חוות התעללות במשפחה, או שהסיבות אחרות?
“לא בהכרח. כפי שראינו, הנתונים הסטטיסטיים מראים שהתופעה אמנם שכיחה יותר אצל נערות המוגדרות כנערות בסיכון או כאלה שחוו אלימות בבית, אך כאמור כמחצית מהנערות שמגיעות מבתים נורמטיביים מדווחות על חיזור אלים. הסיבה לכך היא שאצל מתבגרות רבות יש בלבול בין מושגים של אהבה וכבוד לבין מושגים כמו קנאה ושליטה. אותן נערות מפרשות כדאגה את העובדה שבן הזוג שלהן קובע עבורן עם מי להיפגש או אם מי לדבר, או שהוא “שומר על כבודן” אם הוא לא מוכן שהן ילבשו חולצה חשופה או חצאית מיני”. אדלר מוסיפה כי נערות החוות חיזור אלים או נמצאות בקשרים אלימים מנסות לספק לעצמן ולסובבים אותן תירוצים הגיוניים, כדי שניתן יהיה לקבל בהבנה את התנהגות של בן זוגן.

האם ישנם מאפיינים מסוימים לנערות שמועדות ‘ליפול’ לחיזור אלים?

“הנערות האלו הן בדרך כלל רומנטיות, בעלות ראייה סטריאוטיפית ילדותית של תפקידי בנים בנות, בעלות דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכים, צורך חזק בהרמוניה וחשש מעימותים, ורגישות יתר ללחץ
חברתי ותדמיתי”.
מהם המאפיינים של נערים המועדים להיות מחזרים אלימים?
“ראייה סטריאוטיפית ונטייה לראות את העולם בשחור-לבן, בדרך כלל הם עדים בביתם למודל של חוסר שוויוניות בין האם לאב, צורך בשליטה בכל מחיר, חרדות, ביטחון עצמי נמוך, חוסר כבוד להורים – בעיקר לאם, מעורבות בקטטות אלימות, וכו'”.

חיזור אלים משני המינים

חיזור אלים בקרב בני נוער אינו תופעה חדשה, אולם המודעות אליה הולכת וגדלה בשנים האחרונות ועקב כך נעשית פעילות בתחום מצד גורמים מטפלים ומחנכים. כך למשל, באגף למניעת פשיעה של המשרד לביטחון פנים מודעים לתופעה ומתייחסים אליה בין היתר במסגרת הכשרת ההורים המתנדבים שמסיירים בלילות במוקדי הבילוי של בני הנוער (סיירות הורים). גם עמותת עלם מפעילה בשנים האחרונות סדנאות מניעה לבני נוער בנושא חיזור אלים, בבתי ספר שונים ובמרכזי העמותה.
לילך שוורץ, מנהלת במטה “הפוך על הפוך” – תחום מרכזי מידע וייעוץ לנוער בעלם, מדגישה כי הפעילות בנושא חיזור אלים נועדה למנוע מצבים קיצוניים של אלימות פיזית. “המטרה היא להגיע לבני הנוער בשלב המוקדם יותר, אך כמובן שאנו נתקלים גם במקרים קיצוניים”. לחיזור אלים בקרב בני נוער היא נחשפת לא אחת במסגרת עבודתה, אולם לדבריה חשוב מאוד לדעת שהתופעה אינה מתרחשת רק מצד “המין החזק” אלא גם להפך: “נכון שלרוב זה בא לידי ביטוי בצנזורה על הלבוש והאיפור מצד בן הזוג, צנזורה על ההתנהגות – כשבן זוג דורש מחברתו לא לחייך אל החברים שלו או להיות פחות נחמדה. אולם צריך לזכור שקשרים אלימים יכולים להתקיים גם מצד נערות. גם הן יכולות לעשות מניפולציה ולהפעיל על בן הזוג שלהן אלימות רגשית. הכרתי נער שחברתו מידרה אותו לחלוטין מבחינה חברתית, מכיוון שדרשה ממנו להפסיק להתראות עם כל החברים שלו ולא לשחק כדורגל. הוא שילם מחיר חברתי כבד בעקבות הקשר איתה”.
שוורץ מספרת כי אל מרכזי הייעוץ של עלם, המעוצבים כמו בתי קפה, מגיעים בני נוער רבים כדי לשוחח ולהתייעץ. אולם מכיוון שנערות הנמצאות בקשר אלים הופכות עם הזמן לממודרות חברתית, מתבודדות ותלותיות בבן הזוג, קשה יותר לגרום להן להגיע למרכזים האלה. “לכן, המטרה שלנו היא לגרום לבני הנוער האלה להבין את העיוות בקשר שלהם כבר בשלבים הראשוניים שלו – לפני שהם נכנסים למעגל האלימות האינסופי”.
איך בכל זאת ניתן להגיע לנערות החוות חיזור אלים או נמצאות בקשר אלים?
שוורץ: “היום אנחנו נכנסים יותר ויותר לבתי ספר, מתוך רצון ליצור רצף של מענה. אם בתום סדנה על חיזור אלים מגיעה אלי נערה ומספרת לי שהיא מזהה הרבה מהנורות האדומות שתיארתי – אצלה או אצל חברה – אני מפנה אותן למרכזים שלנו לבני הנוער. הצוותים המקצועיים שמשתלבים במרכזים האלה עוברים בין היתר הכשרה בנושא חיזור אלים”.

מה אתם יודעים על האהבה שלה?

אם תשאלו את ההורים של אותן נערות, תמצאו ביניהם לא מעט כאלה שמשוכנעים במערכת היחסים הפתוחה שלהם עם בתם. הם יהיו מוכנים להישבע לכם שלא ייתכן כי היא נמצאת בקשר שפוגע בה.
איך ייתכן שהורים אינם מזהים את הבעיה בשלב מוקדם, או שאינם ממהרים למנוע מבתם קשר מהסוג הזה?
“רוב ההורים אינם יודעים דבר על הילדים שלהם בגיל ההתבגרות”, מנמקת אדלר. “אנחנו, המבוגרים, לא מעניינים אותם. הם מתנהלים על פי החוקים שמכתיבה החברה שבה הם נמצאים – קבוצת השווים שלהם, כלומר בני גילם”. אדלר מוסיפה כי נערות רבות מסתירות מידע מפני הוריהן, בשל הפחד שמא הם יאסרו עליהן להמשיך את הקשר עם החבר. “וההסתרה הזו מובילה את הילדה למעגל חדש של שקרים”.
אז איך בכל זאת אפשר לצאת מהמעגל של חיזור אלים?
“הדרך היחידה לצאת מהמעגל הזה היא לדבר על הנושא ולשתף כמה שיותר אנשים. אחד המאפיינים הבולטים של בן זוג אלים הוא ניסיונות חוזרים ונשנים להרחיק את הנערה מחבריה ואף ממשפחתה, במטרה לבודד אותה כדי שתהיה אך ורק שלו ושתהיה לו שליטה מוחלטת עליה”. דברי אדלר, הגברת המודעות לנושא בקרב נערות מאפשרת להן לזהות סימנים שמאפיינים קשר אלים – ועקב כך לשתף בעניין מבוגר אחראי. “בקבוצות תמיכה, בנות רבות מוצאות כוח ויכולת לעמוד מול החבר שלהן, להעמיד אותו במקום ולהחזיר לעצמן את הביטחון”.
אילו סימנים צריכים להדליק נורה דומה אצל ההורים?
“אם הנערה נפגשת עם חברותיה הרבה פחות מאשר קודם, באופן משמעותי; אם היא מקבלת הרבה מאוד שיחות טלפון רצופות מבן הזוג; אם היא מסתגרת יותר ומחייכת פחות מאז שיש לה חבר – צריך לזכור שחבר הוא חוויה חיובית מאוד מבחינה חברתית, ואם היחסים תקינים הנערה אמורה להיות שמחה יותר וערכה העצמי אמור לעלות”, מפרטת אדלר. “יש לשים לב גם לשינויים מרחקי לכת בהתנהגות, כמו נטייה לעצבנות, כעס מודחק, הרזיה קיצונית, נדודי שינה, שיחות טלפון ארוכות עם החבר מבעד לדלת הסגורה, התרחקות מהמשפחה. בנוסף, לעתים קרובות החבר לא יושב עם ההורים של הנערה ונמנע מלשוחח עמם”.

חינוך לנשיות במאה ה-21. מורה נבוכים

איך מזהים פגיעה מינית אצל נערה?

אלימות מתחת לאף: הוא היה חבר טוב ובן בית, אך התעלל בבן שלהם